חכמת יהושע בן סירא עם ביאור מאת נפתלי משכיל לאיתן

הספר "חכמת יהושע בן סירא" בתרגומו העברי של יהודה ליב בן־זאב ובביאורו של נפתלי משכיל לאיתן יצא לראשונה בוילנה שנת תרכ"ט בדפוס השותפים פֿין ורוזנקרנץ. לאחר מכן יצאו מהדורות נוספות במשך השנים. אנו נותנים כאן את הקדמתו של נפתלי משכיל לאיתן למהדורת ורשה תרמ"ד.

דברים אחדים

הספר היקר הזה בן סירא הוא עתיק יומין, סגולה יקרה מימי קדם, מימי הבית השני. חובר בעצם וראשונה בלשון הקדש, אך בימי הגלותנו מעל אדמתנו והזרותנו בארצות נאבד מתוך הקהל ואיננו; ולולא היתה לו שארית פליטה בהעתקתו בלשון ארמית, כי עתה נכחד זכרו מן הארץ. ובדורות האחרונים שבו והלבישוהו מדו בד קדש, העתיקו אותו מארמית לעברית, והשיבוהו למקורו הראשון. אולם מכל המעתיקים הגדיל לעשות הרב החכם בן־זאב, כי עמד טעם מקראי קדש בו, וסגנון לשון הנביאים על לשונו. כל הפתגמים החרוצים, כל משלי המוסר וכל מאמרי החכמה, בולטים ונוקבים, חודרים כליות ולב כחצי גבור שנונים. גם שת נוספות פסוקים שלמים בעברית על הארמית מההעתקה היונית והאשכנזית, וכלם אומרים כבוד ! – .

הספר הזה נדפס ארבע פעמים בחיי המעתיק בן־זאב ואחריו. וזה כעשר שנים אשר הדפסתיו אנכי עם באור קצר וקל בשם אבן שלמה (כי שמי בקרבו), אשר יספיק לתת בינה גם לנערים וצעירי הצאן, ויבלעוהו בעודו בכף. ומאז יבוקש ואיננו, ועתה הדפסתיו מחדש שנית. ויתרון ההדפסה הזאת על הקודמת בכל היא, בתקונים רבים בפנים הספר עצמו, גם בלשון, גם בנקוד, הורם כל מכשול והוסר כל מעוות, הוקל כל כובד, ורוכך כל קשה. גם הרחבתי הבאור ושמתי עליו נוספות. כל עין רואה תעידנו, וכל חך יטעם לו, כי יתר שאת לו היום על כל ההולכים לפניו, וראוי הוא היום ללמדו ולשננו לבנינו הצעירים לוקחי לקח בשפת עבר, הן מצד לשונו הזכה והטהורה וסגנונו בלשון הכתוב; והן מצד תוכן עניניו, דברי מוסר ולקח טוב. חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה.

                                                                 נפתלי משכיל לאיתן

דפוס ראשון עם ביאורו של ר' נפתלי משכיל לאיתן (תחת הכינוי: אֶבֶן שְׁלֵמָה), ווילנא תרכ"ט

חכמת יהושע בן סירא עם באור מאת "אֶבֶן שְׁלֵמָה" – הוא ר' נפתלי משכיל לאיתן.
שם משפחתו של ר' נפתלי נרשם בתחתית העמוד בשפה הרוסית: Машкилеешан.
בתעתיק לאנגלית: Mashkileeshan, בתעתיק לעברית: מַשְׁקִילֶאֶשַׁן.

בנוגע לאופן כתיבת שם משפחתו של ר' נפתלי: בשער ספר "דבר אליהו" שיצא לאור על ידו, נרשם בתחתית העמוד בשפה הרוסית - Машкиллейтан שקריאתו בעברית היא "מַשְׁקִילְלֶייתַּן" - בשי"ן ימנית ובתי"ו פתוחה ודגושה, ובלועזית Mashkilleytan.

החץ האדום מצביע על שם משפחתו של ר' נפתלי משכיל לאיתן כפי שנכתב ברוסית: "מַשְׁקִילְלֶייתַּן"