מכתב ברכה מר' נפתלי משכיל לאיתן לרגל יובל השבעים של החכם ר' שלמה בובר

בשמיני לחג הנרות, שנת מאירות לפק מינסק

כבוד ידידי רב פעלים  מקבציאל,  חופש מטמונים תפארת ישראל,

הרב הגדול עתיר תורה ועתיר נכסין, טבעת זהב משרשרת יוחסין,

מר שלמה באבער נ"י

בעיר התהלה לעמבערג.

קול השופר נשמע בארץ קרן היובל, כי הותירך ה' לטובה ומלאו ימי שני חייך שבעים שנה, ומכל הארץ זמירות ישמיעו צבי לצדיק ברכות והודאות לשמך הגדול, על כל הגדולות אשר עשית לעמך לתורתו נשמת אפו להוציא תעלומות אור, לגלות אוצרות חשך מטמוני מסתרים, לפחת רוח חיים חדשה בעצמות רבותינו התנאים והאמוראים ואחריהם הגאונים נ"ע לבל ידח מכל דבריהם נדח, לזרות ולהבר מהעתקות שונות נוסחאות מתחלפות להאיר על הארץ, הון ואון השקעת ואין קצה לתכונה. ולפי כל הגדולות האלה אשר פעלת ועשית קלים ודלים כל מהללי אנשים, ואף כי מה יתן לך ומה יוסיף לך לוית חן איש כמוני. אבל חנני ה' לב רגש להרגיש טוב טעם פריך, וכי אורו עיני פעמים לא ספורות כי טעמתי מדבשך אשר רדית מגויות האריות, על כן תבוא נא גם ברכתי ליום הברכה, וקחה נא אדוני רצון מידי את השירה הזאת ההובאת לך אדוני בזה אשר רחש לבי לחג יובלך לזכרון הכרת פעולתך כאשר יאתה לה, ולאות הגות לב מכבדך כגאון ערכך.

                                                                   נפתלי משכיללאיתן

S.P. אמרתי לשלוח בזה לכבודך גם מאמר באור דברי מדרש רבה בפרשת בראשית המתאים ומשולב לפי באורי עם חגך חג היובל הזאת, ואחדל לבל אהיה עליך למשא.

                                                                                  הנ"ל

כדי לראות את התמונות בהגדלה יש למקם את הסמן של העכבר על גבי התמונה, ללחוץ על המקש הימני בעכבר ולבחור באפשרות "פתח קישור בכרטיסיה/לשונית חדשה"

לאחר שהתמונה תיפתח בכרטיסיה חדשה, יש למקם את הסמן על התמונה. אז יהפוך סמן העכבר למעין זכוכית מגדלת. לחצו עם המגדלת על התמונה והתמונה תוצג בהגדלה

ואף שיר נאה צירף ר' נפתלי למכתב

שנת היובל

יובל היא שנת השבעים שנה,

נס להתנוסס יפעה לה וגבה;

הוד וכבוד לאשר לו מתנה,

זר ועטרת תפארת שיבה;

שופר תרועה יעבר בשנת היובל,

לתת לו יקר לזמר לו בנבל.

לא כל אדם זוכה כל איש בחלד,

לזקן גם אם יחיה עד שיבה;

שערו הפך לבן ועודנו ילד,

אם פנק רק נפשו לראות בטובה;

אם את נפשו חיה לא עוד יותר,

איש זה מן הבהמה אין מותר.

חמור כי יזקן בראשו קרחת,

גבו כפוף הולך מט ושחוח;

נקרא לו בבוז וחרפה נצחת:

"עלה קרח ! עלה קרח !"

מה לו ולחג לשמחה מה זו עושה,

בוז שנת יובלו כלימה מנת כוסה.

הדרת כבוד שנת היובל וקדושתה,

לא בה עצמה כי מאחיותיה;

מאחיותיה הצעירות כבוד תהלתה,

חרזו פנינים לענק לצורוניה;

כל השנים תפקודנה כל יום ויום,

מה פעל בם עד בואו עד הלום.

בשנת היובל הזאת מראש ההר,

ראה שנותיך, ימיך, גם הלילות;

כלם נקבצו באו לתת לך יקר,

על כפים ישאו כל הגדולות,

אשר פעל פעלת – רבו מספור

ויאריכו ימיך לאלף דור !

חגך חג לאומי חג ישראל סבא,

חג רבותינו המשנים והתלמודים;

חג חגי היובלים דגול מרבבה,

לא ללקט שבבים – להקמת עמודים !

חג התורה חג מוסדות דתנו,

חג מטמוני מסתרים גלות לעינינו.

חגך זה לכל אשר ישראל יכנה,

כל אשר אש דת בלבו בוערת;

אשר תורת אלהיו בלבו - ואמונה,

על כל חכמה התורה כתרת;

גם לך היא שמן עלי מים,

ומעינותיך לה מנה אחת אפים.

גם בדרך צדקה תפארת שיבתך,

ובעשרך עושר חסדך ואמתך;

רחוקים זאת יעידו אף כי עדתך,

ובגדולתך ענותך, קטן כגדול אתך;

איש אשר אלה לו ישכון כמו רמים,

חייו לא חיי אדמות כי חיי עולמים.

בין קהל רב בין רבבות מברכיך,

אברכך גם אני כי ישגא אחריתך;

בתורה, בחיל, בכל פנותיך,

בחוג צאצאיך ואשת בריתך;

לחוג לך חג יובל שנת המאה,

בעת הזהב כי מלאה הארץ דעה !

                              אמ"ן.

עמוד ראשון

עמוד שני