רוח חכמים על פרשת נשא מאת ר' נפתלי משכיל לאיתן
במדרש פרשה י', דברי למואל מלך למה נקרא שלמה למואל א"ר ישמעאל באותו הלילה שהשלים שלמה מלאכת בהמ"ק נשא בתיה בת פרעה והיתה שם צהלת שמחת ביהמ"ק וצהלת בת פרעה ועלתה צהלת שמחת בת פרעה יותר מצהלת שמחת ביהמ"ק, הוא דאמר מתלא כולא מחנפים למלכא, ולכך נקרא למואל שהשליך עול מלכות שמים מעליו כלומר למה לו אל ובאותה שעה עלתה במחשבה לפני הקב"ה להחריב את ירושלים הה"ד (ירמיה לב) כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פני, רבנן אמרי אלף מיני כלי זמר הכניסה לו בת פרעה והיה מצוה לזמר לפניו באותו לילה והיתה אומרת לו כך מזמרין לפני ע"ז פלונית וכך מזמרין לפני ע"ז פלונית כו', המאמר הזה הוא לי עד וראיה לבאורי למאמר הגמרא שבת סוף פרק במה בהמה (דף נו ע"ב) אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בה שרטון ועליו נבנה כרך גדול במתניתא תני אותו היום שהכניס ירבעם שני עגלי זהב אחד בבית אל ואחד בדן נבנה צריף אחד וזהו איטליאה של יון עכ"ל, ויש להתקשות בדברי המאמר הזה הרבה. א) בספרי היוחסין וצמח דוד ושלשלת הקבלה וסדר הדורות נתקשו דלפי סופרי דברי הימים קראניק כבר היתה עיר הבירה רומי נושבה קודם לכן, וכש"כ שאין הזמן מתאים שבימי שלמה היה במקום ההוא הים. ב) מדברי רב יהודה שאמר נעץ קנה ועלה בה שרטון ועליו נבנה משמע דעיר רומי היא אי בלב ים ובאמת איננו כן רחוקה מן הים ונעבור אליה ברגל ביבשה. ג) מאי שייכות נעיצת הקנה ועליית השרטון לנשואי שלמה את בת פרעה איזה התיחשות יש ביניהם. ד) איזה הצטרפות ושייכות עמידת העגלים של ירבעם לבנין הצריף הראשון על השרטון ההוא. ה) למה נעץ גבריאל דוקא את הקנה בים ולא מלאך אחר. ו) אם חפץ ה' לבנות העיר החדשה רומי מה היה לו להמציא גם קרקע חדש שלא היה עוד לעולמים, כעין בריאה חדשה, המבלי לא היה מקום פנוי על כל כדור הארץ לבנות שם העיר הזאת, עד כי היה ההכרח להמציא קרקע מחדש. ז) כל הספור בכלל אינו אלא דברי נביאות, מניין לו לרב יהודה אמר שמואל כל אותו הספור, ע"כ כל מבקשי אמת החוששים לכבוד חז"ל יודו ויאמרו כי אין כונת בעל המאמר הזה להגיד כי באמת כך היה מעשה בפועל, כי אז נעץ גבריאל את הקנה, ואז הושתה הארץ שנבנתה עליה עיר רומי, או שהיא אי בלב ים, או שנבנה עליה צריף הראשון בדקדוק בשעה שהעמיד ירבעם את העגלים, כל הספור הזה אינו כמשמעו כפי חומר המלים, רק מליצה חידות לו כונה אחרת לוטה ומעוטפת בתוך המלים האלה, הספור הוא רק לבוש אל הרעיון המעוטף בו, וכי הוא זה כי החכם האלהי הזה חשב מחשבות מתי היתה ההתחלה הראשונה מירידת האומה הישראלית, ואשר מן הוא והלאה הלכה הלוך ורדת עד כי סוף דבר הוא מה שבימיו לעיניו כי הרומאים המה אדונים קשים לראשה ובני ישראל תוכו לרגליהם, כי בימי בעל המאמר רב יהודה אמר שמואל היתה אז תכלית שפלות ישראל תחת ידי הרומאים, ודבר החכם בהוה, וכאשר העביר לפניו במחזה תולדות עם בני ישראל מאז היה לגוי, התראה לפניו עפ"י ספורי התורה ודברי הנביאים וספר דברי הימים, כי בימי מלכות שלמה עמד ישראל בתכלית העלוי ורום ההצלחה היותר גבוה גבוה, אשר לא נמצא עוד כזה בכל זמן מהזמנים, ומשלמה והלאה הועם זהב הצלחתינו וירדנו אחורנית, עד כי סוף ההתגלגלות לאחרונה בימי בעל המאמר ראה מה שהיה בימיו ראיה יומית כי ישראל עשוקים ורצוצים ת"י הרומאים, ואם כן אם התחלת הירידה היתה משלמה ואילך ראוי למצוא סבת הנפילה בעת ההיא בימים ההם על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה פשעה ומה חטאה אז כי לא חשוד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא, ומחייב הדבר כי היתה אז חטאה גדולה שנגעה בלב העם כלו והיא שגרמה להתחלת שפלות האומה כלה וממנה היו תוצאות למפלתה והתגלגל מה שהתגלגל עד לאחרונה לנפול בידי רומי, ובעל המאמר הזה עצמו רב יהודה אמר שמואל גלה לנו סוד זה במאמר הקודם הסמוך לזה, אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה הכניסה לו אלף כלי זמר ואמרה לו כך עושין לע"ז פלונית וכך עושין לע"ז פלונית, אשר זה מצא בעל המאמר מפורש בכתוב (מלכים א יא) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים וגו', וא"כ אם המלך ראש העם חטא חטאה גדולה כזאת, ע"כ הוסיף רב יהודה אמר שמואל עצמו ואמר נמשך אל מאמרו הקודם בשעה שנשא שלמה את בת פרעה [אשר הרבה לחטוא כאמור] ירד גבריאל [ר"ל אז נמתח מדת הדין המכונה תמיד גבריאל כנודע] ונעץ קנה בים ועלה עליו שרטון [ר"ל עד העת ההיא כשהיה איזה חטא עבר כקצף על פני המים וחלף ועבר, ועתה החטא הגדול הזה נצב כנד ולא מש ממקומו, נמתח הדין ועמד החטא בעינו על מעמדו ועלה עליו שרטון פי' שהתלקטו לחטא זה עוד אשפות ר"ל עוד חטאים עד כי נעשה שרטון ונתמלאה הסאה] ועליו נבנה כרך רומי [כלומר על השרטון הזה על כל החטאים כלם יחדיו עלו הרומאים על ראשינו כהיום הזה] עוד מצא בעל המאמר בכתוב שקרוב בעת ההיא היה לישראל מוקש גדול הנוגע אל העם כלו, זו עמידת העגלים של ירבעם בן נבט, ע"כ מוסיף ואומר בשעה שהעמיד ירבעם את שני עגלי הזהב נבנה על השרטון ההוא צריף אחד, [ר"ל גם החטא הגדול הזה הוא ראשית הסיבה לירידת האומה] וזהו איטליאה של יון, מה שהרומאים מושלים בנו זהו פרי תוצאות החטא ההוא, ועתה מה נפלא הוא המשל בכל פרטיו, כי אחרי אשר התהוות השרטון הוא החטאים שהתלקטו על יד על יד מחטא שלמה והלאה, ובנין עיר רומי היא עליית ממשלת רומי עלינו, על כן הוכרח להמציא במשלו ובחידתו קרקע חדש, שהכונה חטאים חדשים שלא היו מתחלה, ושני המאמרים של רב יהודה אמר שמואל אחד הוא, הראשון הוא הקדמה אל השני, ספור המאמר הראשון הוא כמשמעו מיוסד על הכתובים, והספור במאמר השני איננו אמתי בפועל ממש רק משל ולבוש כי מאז שנשא שלמה את בת פרעה והכניסה אלף כלי זמר לע"ז ונמשך אחרי אלהים אחרים נתעורר החימה ונמתח הדין על ישראל.
במדרש פרשה י', דברי למואל מלך למה נקרא שלמה למואל א"ר ישמעאל באותו הלילה שהשלים שלמה מלאכת בהמ"ק נשא בתיה בת פרעה והיתה שם צהלת שמחת ביהמ"ק וצהלת בת פרעה ועלתה צהלת שמחת בת פרעה יותר מצהלת שמחת ביהמ"ק, הוא דאמר מתלא כולא מחנפים למלכא, ולכך נקרא למואל שהשליך עול מלכות שמים מעליו כלומר למה לו אל ובאותה שעה עלתה במחשבה לפני הקב"ה להחריב את ירושלים הה"ד (ירמיה לב) כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פני, רבנן אמרי אלף מיני כלי זמר הכניסה לו בת פרעה והיה מצוה לזמר לפניו באותו לילה והיתה אומרת לו כך מזמרין לפני ע"ז פלונית וכך מזמרין לפני ע"ז פלונית כו', המאמר הזה הוא לי עד וראיה לבאורי למאמר הגמרא שבת סוף פרק במה בהמה (דף נו ע"ב) אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בה שרטון ועליו נבנה כרך גדול במתניתא תני אותו היום שהכניס ירבעם שני עגלי זהב אחד בבית אל ואחד בדן נבנה צריף אחד וזהו איטליאה של יון עכ"ל, ויש להתקשות בדברי המאמר הזה הרבה. א) בספרי היוחסין וצמח דוד ושלשלת הקבלה וסדר הדורות נתקשו דלפי סופרי דברי הימים קראניק כבר היתה עיר הבירה רומי נושבה קודם לכן, וכש"כ שאין הזמן מתאים שבימי שלמה היה במקום ההוא הים. ב) מדברי רב יהודה שאמר נעץ קנה ועלה בה שרטון ועליו נבנה משמע דעיר רומי היא אי בלב ים ובאמת איננו כן רחוקה מן הים ונעבור אליה ברגל ביבשה. ג) מאי שייכות נעיצת הקנה ועליית השרטון לנשואי שלמה את בת פרעה איזה התיחשות יש ביניהם. ד) איזה הצטרפות ושייכות עמידת העגלים של ירבעם לבנין הצריף הראשון על השרטון ההוא. ה) למה נעץ גבריאל דוקא את הקנה בים ולא מלאך אחר. ו) אם חפץ ה' לבנות העיר החדשה רומי מה היה לו להמציא גם קרקע חדש שלא היה עוד לעולמים, כעין בריאה חדשה, המבלי לא היה מקום פנוי על כל כדור הארץ לבנות שם העיר הזאת, עד כי היה ההכרח להמציא קרקע מחדש. ז) כל הספור בכלל אינו אלא דברי נביאות, מניין לו לרב יהודה אמר שמואל כל אותו הספור, ע"כ כל מבקשי אמת החוששים לכבוד חז"ל יודו ויאמרו כי אין כונת בעל המאמר הזה להגיד כי באמת כך היה מעשה בפועל, כי אז נעץ גבריאל את הקנה, ואז הושתה הארץ שנבנתה עליה עיר רומי, או שהיא אי בלב ים, או שנבנה עליה צריף הראשון בדקדוק בשעה שהעמיד ירבעם את העגלים, כל הספור הזה אינו כמשמעו כפי חומר המלים, רק מליצה חידות לו כונה אחרת לוטה ומעוטפת בתוך המלים האלה, הספור הוא רק לבוש אל הרעיון המעוטף בו, וכי הוא זה כי החכם האלהי הזה חשב מחשבות מתי היתה ההתחלה הראשונה מירידת האומה הישראלית, ואשר מן הוא והלאה הלכה הלוך ורדת עד כי סוף דבר הוא מה שבימיו לעיניו כי הרומאים המה אדונים קשים לראשה ובני ישראל תוכו לרגליהם, כי בימי בעל המאמר רב יהודה אמר שמואל היתה אז תכלית שפלות ישראל תחת ידי הרומאים, ודבר החכם בהוה, וכאשר העביר לפניו במחזה תולדות עם בני ישראל מאז היה לגוי, התראה לפניו עפ"י ספורי התורה ודברי הנביאים וספר דברי הימים, כי בימי מלכות שלמה עמד ישראל בתכלית העלוי ורום ההצלחה היותר גבוה גבוה, אשר לא נמצא עוד כזה בכל זמן מהזמנים, ומשלמה והלאה הועם זהב הצלחתינו וירדנו אחורנית, עד כי סוף ההתגלגלות לאחרונה בימי בעל המאמר ראה מה שהיה בימיו ראיה יומית כי ישראל עשוקים ורצוצים ת"י הרומאים, ואם כן אם התחלת הירידה היתה משלמה ואילך ראוי למצוא סבת הנפילה בעת ההיא בימים ההם על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה פשעה ומה חטאה אז כי לא חשוד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא, ומחייב הדבר כי היתה אז חטאה גדולה שנגעה בלב העם כלו והיא שגרמה להתחלת שפלות האומה כלה וממנה היו תוצאות למפלתה והתגלגל מה שהתגלגל עד לאחרונה לנפול בידי רומי, ובעל המאמר הזה עצמו רב יהודה אמר שמואל גלה לנו סוד זה במאמר הקודם הסמוך לזה, אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה הכניסה לו אלף כלי זמר ואמרה לו כך עושין לע"ז פלונית וכך עושין לע"ז פלונית, אשר זה מצא בעל המאמר מפורש בכתוב (מלכים א יא) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים וגו', וא"כ אם המלך ראש העם חטא חטאה גדולה כזאת, ע"כ הוסיף רב יהודה אמר שמואל עצמו ואמר נמשך אל מאמרו הקודם בשעה שנשא שלמה את בת פרעה [אשר הרבה לחטוא כאמור] ירד גבריאל [ר"ל אז נמתח מדת הדין המכונה תמיד גבריאל כנודע] ונעץ קנה בים ועלה עליו שרטון [ר"ל עד העת ההיא כשהיה איזה חטא עבר כקצף על פני המים וחלף ועבר, ועתה החטא הגדול הזה נצב כנד ולא מש ממקומו, נמתח הדין ועמד החטא בעינו על מעמדו ועלה עליו שרטון פי' שהתלקטו לחטא זה עוד אשפות ר"ל עוד חטאים עד כי נעשה שרטון ונתמלאה הסאה] ועליו נבנה כרך רומי [כלומר על השרטון הזה על כל החטאים כלם יחדיו עלו הרומאים על ראשינו כהיום הזה] עוד מצא בעל המאמר בכתוב שקרוב בעת ההיא היה לישראל מוקש גדול הנוגע אל העם כלו, זו עמידת העגלים של ירבעם בן נבט, ע"כ מוסיף ואומר בשעה שהעמיד ירבעם את שני עגלי הזהב נבנה על השרטון ההוא צריף אחד, [ר"ל גם החטא הגדול הזה הוא ראשית הסיבה לירידת האומה] וזהו איטליאה של יון, מה שהרומאים מושלים בנו זהו פרי תוצאות החטא ההוא, ועתה מה נפלא הוא המשל בכל פרטיו, כי אחרי אשר התהוות השרטון הוא החטאים שהתלקטו על יד על יד מחטא שלמה והלאה, ובנין עיר רומי היא עליית ממשלת רומי עלינו, על כן הוכרח להמציא במשלו ובחידתו קרקע חדש, שהכונה חטאים חדשים שלא היו מתחלה, ושני המאמרים של רב יהודה אמר שמואל אחד הוא, הראשון הוא הקדמה אל השני, ספור המאמר הראשון הוא כמשמעו מיוסד על הכתובים, והספור במאמר השני איננו אמתי בפועל ממש רק משל ולבוש כי מאז שנשא שלמה את בת פרעה והכניסה אלף כלי זמר לע"ז ונמשך אחרי אלהים אחרים נתעורר החימה ונמתח הדין על ישראל.
ועתה ראה גם ראה קורא יקר אמתת הבאור הזה כי שני המאמרים ענין אחד המה, כי כל הדברים כהויתן מפורשים כאן במדרש שלפנינו בשעה שנשא שלמה את בת פרעה הכניסה לו אלף מיני כלי זמר וא"ל כך עושין לע"ז פלונית וכך עושין לע"ז פלונית והוא המאמר הראשון של רב יהודה אמר שמואל בגמרא דשבת, ובמקום המאמר השני מירידת גבריאל ונעיצת הקנה ועליית השרטון כו' מסיים המדרש הדא הוא דכתיב כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה להסירה מעל פני, ר"ל כי מאז אשר בנה את ירושלים מתחלת עלותה על גרם המעלות בימי שלמה כבר נתכה עליה חמת ה' להשחיתה מחמת החטא ההוא, ומאז נתעורר הדין, נמצא כי תחת המשל והחדה שבגמרא דידן מהקנה והשרטון ובנין רומי, קאמר כאן במדרש את הנמשל עצמו מפורש כי ממעשה שלמה הנ"ל נמתח הדין על ישראל, והספור שבגמרא עם הדרשה שדרש במדרש זה מהכתוב כי על אפי ועל חמתי וגו' הכל אחד, כי אין בהמשל רק הכונה המבוארת כאן במדרש בלי מליצה חדות, אבל עצם הספור לא היה בפועל כלל, וקיצור המדרש שלפנינו איתא גם בפרשה שמיני פרשה יב וגם שם אין זכרון לענין ירידת גבריאל ונעיצת הקנה וכו' רק עיקר הרמז שבזה כי מאז נתך חמת ה' ומביא שם ג"כ את הכתוב כי על אפי ועל חמתי וגו'.
חסלת פרשת נשא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה