מגיד דבר ליעקב - קול קורא על הדפסת חלק שני ושלישי של סדר הדורות

מגיד דבר ליעקב

כבר נודע בשער בת רבים מלאכתי בתיקון הספר הקדוש והנפלא סדר הדורות, אשר סדרתיו מחדש ואשר זקקתיו וצרפתיו, נקיתיו וטהרתיו מהמון שבושיו ובלבוליו שנשתרבבו בכל הדפוסים הקודמים, וכבר הדפסתי ממנו החלק הראשון (ווארשא תרל"ח), וימצא חן ושכל טוב בעיני כל חכמי הדור. רבים וכן שלמים הללו את מעשי וישחרוני כבוד בכתבי העתים ובמכתבים מיוחדים מקרוב ומרחוק ויעטרוני זר תפארה. ואם כי תקות כל מחבר תהלה, אבל לסאה גדושה כזאת לא פללתי מראש גם אני, אף כי הייתי כאחד האדם משוחד באהבת עצמי להוקיר פעל ידי ולרומם מעשה אצבעותי, ואם לחלק הראשון כך לחלק השני הוא סדר תנאים ואמוראים על אחת כמה וכמה, כי נעלה ומרומם הוא על הראשון על אחת שבעתים, ולפי מדת החן אשר מצאה פעולתי בעיני דעת הקהל, הלוא אהיה כמבשר טוב, בהודיעי היום בקהל רב כי בצעתי את מעשי בהר הקודש הזה, והחלותי להדפיס את החלק השני גם את החלק השלישי, הוא סדר מחברים וספרים, והוא תחת מכבש הדפוס.

ועתה עתירתי לכל החכמים והנדיבים, לכל חושבי שם הספר הקדוש הזה ולכל המוקירים את עבודתי הרבה והעצומה, כי ייטיבו נא לקדם פני במחיר כל שלשת החלקים. למען יהיו בתומכי נפשי בהוצאות ההדפסה כי רבה היא, כי כל השלשה חלקים יחד יחזיקו בכמותם ערך פי שנים מההדפסות זולתו. ויהי לבב כל אחד סמוך בטוח, כי איש איש באשר הוא חונה יקבל בקרוב את כל שלשת החלקים בשלימותם, והחלק הראשון בידי לשלחו כעת תיכף, וכן אלה שכבר לקחו מאתי את החלק הראשון ולא שלמו רק בעדו, יקדימוני נא במחיר יתר החלקים. וכל אחד יודיע לי את כתובתו (אדרעססע) בכתב נקי, שמו וכנויו שם עירו ומדינתו באר היטב.

מחיר כל השלשה חלקים שני רו"כ ובעד נייר רעגאל שלשה רו"כ, והנחה לסוחרי ספרים לפי רבות המקנה.

הואילו נא וקדמו פני במחיר הספר, ועשו חסד עם נפש הגאון המחבר ז"ל, וספרו הנעלה והנשגב, ונפשי העמלה בו זה עשרים שנה.

                                      מינסק "היום ג' ח"י לירח שבט" לפ"ק

                                      נאום נפתלי בהגאון מרן אברהם זצוק"ל משכיל לאיתן

Нафталю Маскилейсону, Вь Минскь губ.

Naftali Maskilejson, in Minsk gouv. Russland.

המודעה שפרסם ר' נפתלי משכיל לאיתן ונדפסה ב"הוספה לעיתון הצפירה", שנת 1881, גליון 6

הר"נ משכיל לאיתן אל הר"ש בובר: כ"ג מנחם-אב תרמ"ב

ב"ה יום ג' כ"ג למנחם תרמ"ב מינסק

כבוד ידיד נפשי הרב החכם המפורסם צפנת פנח (!)

גביר ושוע מוה' שלמה נ"י באבער בלבוב.

שלשום הריצותי לכבודו את שני חלקים האחרונים המשלימים את הספר סדר הדורות על נייר טוב, בקרייצבאנד רעקאמענדירט*, והיום קבלתי מכתבו אשר הכלימני בו לחשוב כי שכחתי שמו וזכרו ואת האדרעס שלו בכתוב עמים כאחד העם אשר נסה אלי דבר רק פעם אחת בשלחו אלי כסף מחיר החלק ראשון ולא יותר, לא אדוני ! איש כמהו לא יזוח מקרב לבי ולא ימוש מנגד עיני איש כמהו לא שכחתי ולא אשכח כל ימי צבאי על הארץ וכל אש וכל מוקדה לא ישרפו את שמם בשבת, ולא על כמו אלה נשאתי משא במכ"ע הצפירה להזכיר לי הנשכחות ולהשיב לי האובדות, וזה לי האות כי עוד לפני בוא מכתבו להזכירני כבר יצאו הספרים ע"י הפאסט, אך פצעי אוהב כאלה אשא ואסבול בידעי כי נשא וסבל גם הוא למעני והלאיתיו בלהג הרבה.

בסוף חלק ג' בין התקונים והמלואים ימצא כי הזכרתיו איזה פעמים והבאתי על שמו איזה תקונים.

אף כי הספר נגמר מבית הדפוס זה יותר משבועים בכל זאת עוניתי ביד הכורך עד שזכיתי לראות ספרים מחותלים וראוים לשלחם על פני חוץ וזה יומים אשר באו לי לביתי הספרים הראשונים ומהרתי ושלחתי לכבודו ראשונה, ומה אומר ומה אדבר בדבר כבדות ההדפסה, לא נושעתי בהפצת קול הקורא ואין איש אשר תמך בידי, וחברת כל ישראל חברים אשר בוויען הבטיחוני בסך 100 גולדין בעד 5 עקזעמפלארים ומהרתי אז ושלחתי 5 חלקים הראשונים בחשבי כי בקבלת החלקים הראשונים ישלחו לי הכסף להִוָשֵעַ בהם להוצאות ההדפסה ולא זכיתי לקבל אפי' ידיעה כי הגיעו הספרים לידם ועתה אוסיף היום לשלוח לידם את החמשה חלקים ב' וג' האחרונים בתקותי כי עתה עכ"פ בקבלתם את הספרים בשלימות ישלחו לי הכסף כי לא אנשים הם ויתנחמו וישנו מוצא שפתם, ואני מוקף בחובות ונושים מפנים ואחור מימין ומשמאל.

את עבודתו הרבה והגדולה ואת הוצאותיו העצומות לטובת שדודי ארצנו שמענו וידענו ושמו הטוב כחצוצרה בפי הקהל ישגבהו שם אלקי ישראל להשכיל להיטיב כל הימים ובתוך עמו לא יהי כושל, ומשכורתו מאת ה' תהיה עושר וכבוד אורך ימים ושנות חיים ויתן לו כח לעשות חיל בספרותנו לפנח (!) נעלמים ולגלות מטמונים להאיר על הארץ.

אם תרשהו עתו ייטיב נא עמדי להגיד לי משפטו על שני חלקים האחרונים וביחוד על חלק השני סדר תנאים ואמוראים גם לנטות קו ולתקן בכל מקום אשר ימצא שם בדק, הרשות בידו לבקר את מפעלי כי את האמת אבקש ולא את הכבוד המדומה.

אשאר אוהבו חובב שמו נפתלי משכיל לאיתן

---

*קרייצבאנד רעקאמענדירט הוא סוג מסוים של משלוח מבוטח, כלומר, משלוח שיש עליו אחריות (ביטוח). צורות איות נוספות: רעקאממענדירט, רעקאממענדיערט, רעקאמענדיערט.

ר' נפתלי משכיל לאיתן במכתב לר' שלמה בובר: ח' אדר ב תרמ"א

בשם ד' מינסק ח' אד"ש תרמ"א

כבוד ידי"נ הרב החכם הכולל נבון הנבונים ויקר השלמים תהלתו מלאה הארץ

מוה' שלמה נ"י באבער כירח יכון עולם ולפני שמש ינון שמו.

מאשר כבד עלי להלאותו במכתבי מדעתי כי עתותיו קדושות לעסקים ולעיונים נעלים ונשגבים מאלה ע"כ החשיתי מאז ועד עתה, ועצתו שמעתי שלחתי דברי לכל מכתבי העתים העברים בלשון הקדש לפרסם בכלם את הדפסת שני החלקים האחרונים, ולא זכיתי רק שתודפס ההודעה במכ"ע הצפירה והלבנון, ואולי גם בהקול והעברי רק איננם בעירי, כן עצת כבודו תשמור רוחי והריצותי מכתבים בלשון הקדש לחברה כ"י חבירים בפאריז ובוויען, כן באתי בכתובים לכבוד הרבנים ה' יעללינעק וה' גידעמאנן הכל כעצתו הטובה ולא אפונה כי כן ישמור לי הבטחתו לבוא אחרי אל כבוד חברת כ"י חברים בפאריז למלאות את דברי ולהמליץ בעדי, ודבריו לא ישובו ריקם, דברים אחדים מאת כבודו הלא יועילו יותר מהמון מכתבים שלי. גם הדפסתי קול קורא להפיץ בכל הארץ כפי אשר יעצני וגם השגתי את המאסף מאת ה' ליפפא המכלכל את כל האדרעססין ולא חסר לי רק החוברת הראשונה. סוף דבר הכל נשמע לא חסרתי דבר מכל אשר יעצני, ולע"ע מן ההודעות שנדפסו במכתבי העתים הצפירה והלבנון לא מצאתי כל תועלת כי רק אחד התעורר לשלוח לי 2 רו"כ, וזולתו עוד שנים שלקחו כבר ממני החלק הראשון ושלחו לי כעת לקול הקורא את מחיר החלקים האחרונים וזולת השלשה האלה אין מקיץ ואין מתעורר, ואחרית דבר לא ידעתי, לכבוד חברת כ"י חברים בוויען שלחתי עפ"י האדרעס הזה האם לא שגיתי?

Alliance – Israelite

in Wien

מאת ה' שלום בר"ש הכהן מבודא פעסט קבלתי מכתב ודרש מאתי להודיעו הפראגראם מספרי סדר הדורות ויעתיק במכתב עתי בלשון ארצו והשיבותיו דבר אבל לא ידעתי אם הקים את דברו.

פקדתי על המדפיס בווארשא להריץ לכבודו תמיד העלים כסדרן מהסה"ד ויודיעני נא אם נכון באים לידו.

כל זה ראיתי להודיע היום אל כבודו וביחוד בדבר המכתבים אשר הריצותי לחברה כ"י חברים בפאריז ובוויען, למען יגדיל חסדו ואמתו עמדי לכונן כעת אגרותיו אל המטרה כאשר עוררני לזה בכבודו ובעצמו, ובאין עוד דבר אברכו בשלום רב כנפשו הטובה וכנפש מוקירו ומכבדו נפתלי משכיל לאיתן

זהו ה"קול קורא" שהתפרסם בעיתון הצפירה, י"ח שבט תרמ"א

ואלה שני עמודי המכתב דלעיל מיום ח' אדר ב' תרמ"א

תקנות כולל מינסק בירושלים

כאשר התהפכו מסבותי מאת ה' לנסוע לרגל מסחרי ארצה קדש, מלאו כבוד הרה"ג רוזני מינסק את ידי לפקח על עניני כולל מינסק תהלוכותיו וחשבונותיו בתוככי ירושלם עה"ק תובב"א, וכאשר זכני ה' לבוא שערי ירושלם לעשות רצון הרוזנים חפצתי ופקחתי עיני על סדרי הכולל וכל הנהגותיו וחשבונותיו, ועפ"י הסכמת אלופי הזט"ה ואספה רבה מאנשי הכולל יצאו ההחלטות האלה:

א) אלופי הזט"ה ישארו על משמרתם כאשר עד כה בכל פרטי כהונתם עד אשר תבוא פקודת הרוזנים לבחור זט"ה חדש. ויוסיפו מעתה בהנהגתם כי יחתמו בחתימת ידיהם על רשימות החלוקה אשר יערכו תמיד.

ב) על שבעת אנשי הזט"ה מנהלי הכולל יתוספו מהיום עוד שנים בשם מבקרים ורואי חשבונות, כהונתם וחובתם היא לבקר את החשבונות ולהעמיק חקר בהם לדעת אותם על בורים, הן חשבונות ההכנסות וההוצאות בכלל והן חשבונות המעונות ההכנסות וההוצאות מחצרות הכולל בפרט, מבלי הניח מקום לרינון ותלונה כי החשבונות נעלמים המה, חובת המבקרים היא לבקר את החשבונות לא פחות מפעם אחת בחדש, וכחם יפה לבקר גם במקרה בכל עת ובכל שעה שיחפצו. ואחרי כל בקרת ובקרת הן בקרת תמידית בזמנים מוגבלים והן בקרת מקרית ופתאומית יכתבו ויחתמו המבקרים בפנקס החשבונות של הכולל מצוי החשבון אם מצאו הכל מסודר ובצדק או מצאו איזה בדק. – ואלה האנשים אשר נבחרו כעת למבקרים ורואי חשבונות ה"ר צבי הירש מלעכעוויץ וה"ר פאלק מלובטש, עבודת הקדש הנ"ל עליהם בכתף ישאו.

ג) מכירת הקאמביאלין תמיד תהיה על פי שנים דוקא, ועל אותו הגליון שיקבלו החשבון מהקאנטאר יחתמו גם שני המוכרים את חתימתם.

ד) הנהוג בעת הצורך לשלוח אנשים להתפלל במקומות הקדושים או ללמוד משניות באיזה יא"צ להטיל גורל מי ומי יהיה בין המתפללים והלומדים, ולא להוציא לעז על הגורל ולמנוע כל תלונה, נבחרו שלשה אנשים אלה ר' יוסף פערילמאן ור' ליב פערילמאן ור' משה ליב מלובטש, על פיהם יהיה הגורל תמיד, ועל כל גורל וגורל יכתבו ויחתמו חתימת ידם.

אלה התקונים אשר נתוספו בהנהגת הכולל בעת שבתי פה עה"ק וישמרו לעשותם ולזכרון בקדש אחתום שמי יום א' כ"ו מנחם שנת תרנ"א בתוככי ירושלם עה"ק נפתלי משכיללאיתן

התקנות בכתב ידו של ר' נפתלי משכיל לאיתן

בצדו השני של הדף מופיעות חתימותיהם של עסקני ומנהלי כולל מינסק בירושלים (יתכן שלא עמדנו על הפענוח הנכון של חלק מהחתימות)

על דבר אמת וצדק הנעשה ונתקן מהרב ר' נפתלי משכיל לאיתן נ"י בהנהגות כוללנו מן הוא והלאה ככל הכתוב מהרב הנ"ל מעל"ד באנו גם אנחנו על הגלוי ועל החתום יום הנ"ל שנת הנ"ל פה עה"ק תובב"א

נאום בנימין באמו"ה שמואל זלל"ה אב"ד ק"ק סטופצי

נאום יעקב הארקאווע

נאום [אפרים בנימין?] הוכשטיין

נאם אהרן העשיל שו"ב

נאום צבי הירש מלעכאוויץ

נאם יעקב ירושלמסקי
??????????????????????

נאם יוסף יצחק ב"ר ארי' ליב כשדן

נאם מרדכי ליפ[ש?]יץ

גרשון בהר"ר יעקב הארקאווע

נאום גרשון בר"י ממירא

נאום אלקנה מרוביזעוויץ

נאום יהודא ב"ר בצלאל

נאום ישעי' ב"ר יצחק

נאום צבי יוסף מסטופץ

נאום עזריאל שמש

מכתב מר' נפתלי משכיל לאיתן בעניין עסקי הספרים: כ"ב טבת תרכ"ד

ב"ה יום ויו בך טבת תדרך לפק

כבוד ועוז !

אחרי מכתבי הארוך הערוך ביום עש"ק העבר עומד ומצפה אנכי לתשובתם לדעת איך אכלכל במשפט את דבר האופלאגע אשר העברנוהו תחת שבטנו מבלי התבונן ואין השכל מקבלו, ואשמע דבר מה יענונו, אף אזני קשובות לשמוע מה פעלו ועשו מאז נפרדנו איש מעל אחיו אם כבר החלו ללכת הלוך וקרוב אל הדברים אשר שמנו להם למטרה.

הפעם אעירם להפריד תמיד בין החשבונות שלי ושל אחי לבל יעלו בלולים ומעורבבים רק יסדרו חשבונותי לבד וחשבונותיו לבד. ועפ"י הסדר הזה ישלחו לפה להרב ר' ליפמן שו"ב 30 סי' התחלה 30 חצי כלה 200 סי' ר"ח 50 זכר רב 100 תהלים ווע"ק 100 דברי מוסר, זולת זה ישלחו עוד 50 התחלה 20 סי' חצי כלה 100 דברי מוסר 30 זכר רב בפאק מיוחד למען באבראייסק, ויחלו לסדר חשבון באבראייסק בחשבון מיוחד.

יודיעונו למתי נוכל לקוות לקבלת החיי אדם ועוד ???הם החדשים אלחם? את הכל יבארו לפנינו? באר היטב.

שלשום שלחתי להאחים שואפי־הטאבאק 5 ליט טאבאק ע"י בע"ג מווילנא.

גם הפעם מגיד משנה אשיב להם לשום מחסום לפיהם לבל יבולע לנו בגלל זה וחלילה יגולו עלינו רעה לא ידענו שחרה, אף במכתבם בצירוף המשלוח לא ירמזו דבר זולת לר' ליפא לבד.

הנני ידידם הנחפז והנמהר מאד נפתלי משכיל לאיתן

מכתב מר' נפתלי משכיל לאיתן אל החכם שמואל יוסף פין

ב"ה 15טען טבת תרכ"ד לפ"ק מינסק

פאר וכבוד למצויין במצויינים, נכבד בנכבדים רב וגדול ליהודים הרב רש"י פין נ"י

ולמקלעת־שושנים* האחים היקרים והישרים הנגידים יחיו.

הימים אשר ענינו בדרך נפשנו בשובינו הביתה היו לנו ימי מנוחה לבקר את המעשים אשר עשינו להפכם על כל צדדיהם, וכמעט ירדנו מן העגלה קדמונו עבודות רבות אשר חכו אל בואנו ועתותי אחי הגדול ביחוד הבהילו להביאו לנויהו בבאבראייסק ואני נשארתי לבדי להעיר בקצר מלים על כל דברי הברית והקשר במקום אשר ראינו את ערוָתם, ונפשי תדרך עוז לדבר בם גם אחרי שכבר נגמר ונעשה יען כי כל משך הימים אשר המתקנו סוד יעידו לנו די כי רק טובת המשא ומתן הם דורשים וכל ישעם וכל חפצם לקיים וחי אחיך עמך מבלי הבט אל אהבת עצמם לבד, ואדמה כי ישרי לב כמוהם יבינו הדבר לאשורו כי למען הִזָהֵר והתרחק משינוים בתוך העסק הנני שוקל הענינים בראשיתם, ע"כ לא יבואו עמי במשפט לאמר כבר נעשה, קנצי למלים לא לנו ידידַי לא לנו הצדקה לשנות דבר מה מכל הכתוב כבר על ספר הברית, רק בלעדינו העסק ידבר בעדנו ואנחנו נחריש.

הרגעו ושקטו אדונַי לא באתי להפוך כל העניין על פיהו, לבבנו שלם עמכם כבתחילה וידנו אמונה לעשות כמדובר, אך אחלה פניהם לשום עין על דבר פרטים אחדים אשר בספר בריתנו וישימו לבם אליהם ויבינו כי הקשו לשאול מאתנו א) לשלם בעד אופלאגע [..?] 4 רו"כ כל ריז, ועתה נקח לנו למשל את הסי' התחלה אשר לא הורד ממקחו, מחזיק כחמשה ועשרים בוגין ועלינו לשלם שכר הדפסה בעד חמש מאות 100 רו"כ, נייר ערך 50 רו"כ, סה"כ 150 רו"כ שעולה 30 ק"כ כל סידור, ואם נקח מכם על פ"ק? עולה לנו כל סי' ¾25 ק"כ האין זאת אדונַי? – כן הסי' חצי כלה לא יהיו לנו נוספות בקחתנו בו אופלאגע מאומה, כן המחאנו? פערטיל? וכן רובי ה[...?] ומה הועילו בתקנתם?, ע"כ דבר האופלאגע הוא תנאי שאי אפשר לקיימו ואחרי בואם חשבון כמוני היום יודו כי משגה היתה אתם ואתנו בפרט זה, ואחרי אשר לא פעם ושתים שמענו מפיהם מפורש לאמר כי מבטם לזה ביחוד לעשות אצלם אופלאגין איך תקום ואיך תהיה, ובאמת בזיטאמיר יחשבו לנו רק [..?] 50~3 כל ריז, אי לזאת אם באמת ובתמים יחפוצו להגדיל ולהאדיר את מסחרם אתנו ע"י אופלאגין עליהם לשוב להפוך בדבר המקחים ולהציגם? כראוי וכיאות. כי בחפזנו יצאו מת"י מבלי התחשב. ב) איך אנחנו יכולים למכור לאחר ספרי זיטאמיר מבלעדם. הדברים סתומים ביותר ולא פורש כי אם ימעט הפדיון מהמדה הדרושה אז יוּתַּר האיסר הזה כי איככה נתחובב למשוך ידנו מנחלה בלי מצרים כזאת בעד פדיון קטן ודל, הוא דבר אשר לא נוכל עשוהו, כי איה איפה נוציא את הספרים מדפוס זיטאמיר? ע"כ ראוי להרחיב הדברים מעט בפרט זה לבל נבוא במרוץ הימים להתנגדות הדעות וכל ישענו וכל חפצנו כי נעבור שלום? כל הימים ואיש לא יתן דופי באחיו.

זולת זה אין דבר ועליהם להחיש ולמהר מעשיהם בדבר הדפסת ה[..?] הנחוצים באין התרפות כי אליהם נשא את לבבינו. החלצו חושים אתם האחים מלאו ידיכם עבודה ונהלו אותנו בה[..?] ..... ואל דבר בעל השֵעָר־צהוב אל תשיתו לב, ידבר עד כי ילא ואלם.

הנני נכון להשליך את צרור עבודתי כרגע למען אדוני לנסות דבר אל ה' בריל** להוציא בלעיו מבין שניו וכבר עשיתי חוזה עמו ואל החשבון אחכה. –

וכצאתי מאת פניהם אשוב לחלותם להתחקות על שרשי הדברים האלה (אשר יצאו מבוהלים ודחופים מתחת עטי מרוב טרדות ועבודות אשר סביב שתו עלי) כי אדמה כי ראויים הם לשית אליהם עין ולב, ולמכתבם אצפה הנני המדבר אסיר־אהבתם נפתלי משכיל לאיתן

העגלון התמהמה עד בוש ועוד גם היום לא באו הספרים הנה. יתפארו נא עלינו למתי יכינו לנו התהלים ווע"ק*** והגדה ע"ט****?

---

*כינוי לאחים רוזנקרנץ (ראזענקראנץ, Rosenkranz) שהיו שותפיו של ש.י. פין בבית הדפוס. רוזנ=שושנים; קרנץ=זֵר, מקלעת.
**הסופר המינסקאי יוסף בריל. כינויו הספרותי היה איו"ב ממינסק (מסתמא נוטריקון של אני יוסף בריל).
***תהלים וועליש קטן.
****עברי־טייטש.

מכתב ברכה מר' נפתלי משכיל לאיתן לרגל יובל השבעים של החכם ר' שלמה בובר

בשמיני לחג הנרות, שנת מאירות לפק מינסק

כבוד ידידי רב פעלים  מקבציאל,  חופש מטמונים תפארת ישראל,

הרב הגדול עתיר תורה ועתיר נכסין, טבעת זהב משרשרת יוחסין,

מר שלמה באבער נ"י

בעיר התהלה לעמבערג.

קול השופר נשמע בארץ קרן היובל, כי הותירך ה' לטובה ומלאו ימי שני חייך שבעים שנה, ומכל הארץ זמירות ישמיעו צבי לצדיק ברכות והודאות לשמך הגדול, על כל הגדולות אשר עשית לעמך לתורתו נשמת אפו להוציא תעלומות אור, לגלות אוצרות חשך מטמוני מסתרים, לפחת רוח חיים חדשה בעצמות רבותינו התנאים והאמוראים ואחריהם הגאונים נ"ע לבל ידח מכל דבריהם נדח, לזרות ולהבר מהעתקות שונות נוסחאות מתחלפות להאיר על הארץ, הון ואון השקעת ואין קצה לתכונה. ולפי כל הגדולות האלה אשר פעלת ועשית קלים ודלים כל מהללי אנשים, ואף כי מה יתן לך ומה יוסיף לך לוית חן איש כמוני. אבל חנני ה' לב רגש להרגיש טוב טעם פריך, וכי אורו עיני פעמים לא ספורות כי טעמתי מדבשך אשר רדית מגויות האריות, על כן תבוא נא גם ברכתי ליום הברכה, וקחה נא אדוני רצון מידי את השירה הזאת ההובאת לך אדוני בזה אשר רחש לבי לחג יובלך לזכרון הכרת פעולתך כאשר יאתה לה, ולאות הגות לב מכבדך כגאון ערכך.

                                                                   נפתלי משכיללאיתן

S.P. אמרתי לשלוח בזה לכבודך גם מאמר באור דברי מדרש רבה בפרשת בראשית המתאים ומשולב לפי באורי עם חגך חג היובל הזאת, ואחדל לבל אהיה עליך למשא.

                                                                                  הנ"ל

כדי לראות את התמונות בהגדלה יש למקם את הסמן של העכבר על גבי התמונה, ללחוץ על המקש הימני בעכבר ולבחור באפשרות "פתח קישור בכרטיסיה/לשונית חדשה"

לאחר שהתמונה תיפתח בכרטיסיה חדשה, יש למקם את הסמן על התמונה. אז יהפוך סמן העכבר למעין זכוכית מגדלת. לחצו עם המגדלת על התמונה והתמונה תוצג בהגדלה

ואף שיר נאה צירף ר' נפתלי למכתב

שנת היובל

יובל היא שנת השבעים שנה,

נס להתנוסס יפעה לה וגבה;

הוד וכבוד לאשר לו מתנה,

זר ועטרת תפארת שיבה;

שופר תרועה יעבר בשנת היובל,

לתת לו יקר לזמר לו בנבל.

לא כל אדם זוכה כל איש בחלד,

לזקן גם אם יחיה עד שיבה;

שערו הפך לבן ועודנו ילד,

אם פנק רק נפשו לראות בטובה;

אם את נפשו חיה לא עוד יותר,

איש זה מן הבהמה אין מותר.

חמור כי יזקן בראשו קרחת,

גבו כפוף הולך מט ושחוח;

נקרא לו בבוז וחרפה נצחת:

"עלה קרח ! עלה קרח !"

מה לו ולחג לשמחה מה זו עושה,

בוז שנת יובלו כלימה מנת כוסה.

הדרת כבוד שנת היובל וקדושתה,

לא בה עצמה כי מאחיותיה;

מאחיותיה הצעירות כבוד תהלתה,

חרזו פנינים לענק לצורוניה;

כל השנים תפקודנה כל יום ויום,

מה פעל בם עד בואו עד הלום.

בשנת היובל הזאת מראש ההר,

ראה שנותיך, ימיך, גם הלילות;

כלם נקבצו באו לתת לך יקר,

על כפים ישאו כל הגדולות,

אשר פעל פעלת – רבו מספור

ויאריכו ימיך לאלף דור !

חגך חג לאומי חג ישראל סבא,

חג רבותינו המשנים והתלמודים;

חג חגי היובלים דגול מרבבה,

לא ללקט שבבים – להקמת עמודים !

חג התורה חג מוסדות דתנו,

חג מטמוני מסתרים גלות לעינינו.

חגך זה לכל אשר ישראל יכנה,

כל אשר אש דת בלבו בוערת;

אשר תורת אלהיו בלבו - ואמונה,

על כל חכמה התורה כתרת;

גם לך היא שמן עלי מים,

ומעינותיך לה מנה אחת אפים.

גם בדרך צדקה תפארת שיבתך,

ובעשרך עושר חסדך ואמתך;

רחוקים זאת יעידו אף כי עדתך,

ובגדולתך ענותך, קטן כגדול אתך;

איש אשר אלה לו ישכון כמו רמים,

חייו לא חיי אדמות כי חיי עולמים.

בין קהל רב בין רבבות מברכיך,

אברכך גם אני כי ישגא אחריתך;

בתורה, בחיל, בכל פנותיך,

בחוג צאצאיך ואשת בריתך;

לחוג לך חג יובל שנת המאה,

בעת הזהב כי מלאה הארץ דעה !

                              אמ"ן.

עמוד ראשון

עמוד שני