נקרולוג שהתפרסם בעיתון הצפירה, 22 דצמבר 1897, כ"ז כסליו תרנ"ח –
ציון למצוין
........................................
עשרים שנה – משלשים עד חמשים – עבד את עבודתו הגדולה והנכבדה במקצוע הכרונולוגיה בסדורו החדש לספר "סדר הדורות", ספר רב האיכות והכמות, אשר היה כספר החתום, כגל אחד של שבושים ובלבולים והוא סדרו מחדש ויעשהו לכלי חדש ממש. משפט הספר היקר הזה ומעשהו כתוב הדר בהקדמתו הארוכה. כאשר יצא הספר הזה לאור עולם הללו את מלאכתו רבים וכן שלמים, מלבד הרבנים הגאונים שסמכו את ידיהם על הספר ויצא לו שם גדול בעולם, שם עולם לא יכרת.
גם לערב ימיו לא הניח ידו, כי שם לילות כימים ויגזול שעות מעתו הנתונה למסחרו ויוסף על חבורו "רוח חכמים" באורים חדשים לבקרים. מלבד הספר הזה שנשאר בכתובים עוד הניח אחריו בכתובים שני ספרים הנושאים עליהם ערך ספרותי נכבד למיניהם. הראשון נקרא "משלי איתן" הוא קבוץ מאמרי חכמים, מכתמים ומשלים בדרך שירי כעין משלי יהושע להח' שטיינבערג והשני הוא ספר "מעון תנים" – קבוצת קינות ושירי פגעים שקונן לחרות על קברות אנשים רמי המעלה במינסק ובערים ובארצות שונות ועוד השאיר אחריו בכתובים שירים רבים שעוד לא נסדרו.
על כל ספריו, מאמריו, שיריו ומכתמיו שפוך רוח חן מיוחד כן בתכנם וברעיונם החד והשנון וכן בשפתו הצחה והנמלצה, עד כי כל קורא יכיר כי כתבם איש בעל מוח ובינה יתרה אשר שאר רוח לו ויתרון הכשר דעת לחדור עמוק עמוק אל תוך תוכו של הענין אשר לקח לו לענות בו.
המנוח ז"ל היה למדן גדול ועמקן בש"ס כאחד הגדולים אשר בארץ, גם היה כחו גדול בדרוש כפי שנראה מספרו "רוח חכמים", ולולי היה שקוע ראשו ורובו במסחרו, כי אז יכול היה להיות רב גדול בישראל ותפארת לעדתו.
כמעט רוב ימיו של המנוח עברו עליו בפזור הנפש ובדאגות והיו ימים אשר פרנסתו היתה מעטה וחי חיי צער, כי עדו עליו הרפתקאות רבות, גם הונו ורכושו עלו על המוקדה בהיות השרפה הגדולה במינסק בשנת תרנ"ב ובכל ימיו הרעים לא התאונן על מצבו וישא במנוחת נפש וברוח כביר את כל תלאותיו ומצוקתו. אולם בעשר השנים האחרונות לימי חייו הוטב מצבו שלא בערך וההצלחה הראתה לו פנים שוחקות מעט.
מעשי צדקתו לטובת הכלל: א) היה גבאי בחברת "שואלי שלום ירושלים". ב) גבאי בחברת "חונן דלים" במינסק. ג) חבר נכבד לאגדת חובבי ציון ודורשי ציון. ד) כשנה לפני מותו היה מהמיסדים הראשונים והעקרים בחברת "מושב זקנים" במינסק. ה) בהיותו בארץ ישראל לרגל מסחר האתרוגים השתדל ואסף אלפי רו"כ לטובת הת"ת ביפו, אשר עד העת ההיא היה חוג מעשה הבית הזה צר וקטן ובהשתדלותו הוא רחב ונסב וגבה למעלה. גם עזר לבנות בית להת"ת הנ"ל וראה כי ילמדו שם מלבד למודי קדש גם למודי חול. המנוח קבל את כל אדם בסבר פנים יפות וקסם היה על שפתיו למשוך אליו את לבות כל הדוברים בו. רבים שאלו בעצתו ומערים רחוקות ומארצות שונות הגיעוהו מכתבים ע"ד ענינים שונים והוא לא חס על עתו ועל הוצאותיו ויענה לקוראיו בכל עת.
לב המנוח נבא לו כי המטה אשר עלה עליה לא ירד ממנה וע"כ כתב בעצם ידו עוד כשני ירחים לפני מותו נוסח מצבה לחרות על קברו וזהו:
למטה נפתלי
מחבר וסופר ומסדר ספר
סדר הדורות
בן הגאון, מאור הגולה
מרן אברהם משכילאיתן זצ"ל
נולד י"ז אדר שנת תקפ"ט
וימת ...
נפשי ורוחי אפקיד בידך אלהי הרוחות
תן לי שאלתי, נהלני נא למנוחות
משכילים במקום יזהירו שם תעלני חסד נוצר
לזכות איתן הבט ואל תפן ליצר.
כן נתן לבתו ולבעלה יום אחד לפני מותו את תמונתו עם כתבת שיר-פרידה קטן, כי מת בדעה צלולה ומיושבת ובלי כל יסורי גסיסה, מות ישרים !
גם בני עדת מינסק ידעו להוקיר את המת הגדול המוטל לפניהם ולחלק לו את הכבוד האחרון כיאות לאדם המעלה כמוהו. בעבור ארונו על פני בית תפלת אביו הגאון הנקרא על שמו: "בית תפלת משכילאיתן" הביאו את גויתו אל תוך ביה"ת. כל חנויות הרחובות שעברו בם נושאי מטתו וחלופיהן סגרו על מסגר. קהל גדול מאד נהרו אחרי מטתו ועל פני כלם צלמות על הלקח מאתם איש יקר רוח ומאד נעלה כזה. בבית הקברות נשא עליו מספד מר המגיד דמתא וכל העם געו בבכי. וביום השביעי למותו שב הספדן והספידו בבית מדרשו של משכיל-איתן וקהל הנאספים קרעו שמים בבכיתם.
ימתקו לו רגבי עפרו, תהי נפשו צרורה בצרור החיים וינחם ה' את כל אבליו ובתוכם גם את כותב הטורים האלה הקרוב אליו קרבת בשר ורוח והנחלה על מותו
מרדכי בענסמאן .
מוצש"ק ט"ז כסלו, תרנ"ח, מינסק .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה