דפים

יום שישי, 28 בדצמבר 2012

מכתב ללמד - מר' נפתלי משכיל לאיתן לר' יוסף שיינהאק בעל המשביר

פח.

מכתב תהלה *)

           אל כבוד ידידי וכו' הרב מוה' יוסף שיינהאק נ"י !

לבבתני ידידי רב פעלים ! עוד מרחוק לבבתני באחד מספריך, אז בראותי אך את ספרך תולדות הארץ חלק ראשון לבד, הגיתי במפעליך ואורו עיני, מצאתי דבריך ואוכלם למעדנים, ולבבי רחש לך תודות מרבבות, ושפתי תבענה לך תהלות כי הגדלת לעשות ! – אך קול דברים שמעתי, קול גבר חכם בעוז מתהלך בגן אלהים, גן הטבע, מפקד צבאות יצורי קדם בשדה התולדה, ובריות בראשית לאין תכלית, ותמונת המחבר לא חזיתי זולתי קול, וראות פניך לא פללתי, ועתה הראה לי ה' אותך, גם את זרעך הנולדים לך בארץ זה מקרוב אשר ילדת (צ"ל ילדה) לך העבריה, הלא המה שני חלקי תולדות הארץ, וספרך הכי נכבד, המשביר או ערוך החדש; כראות פני אלהים אראה פניך והדר ספרך בקדש, נעמת מאד יוסף איש חמודות ! מדברך נאוה בשפתותיך הוצק חן, ומבבות עיניך תשקפנה חסד ונעימות, וחזות פניך צדק ומישרים ! מה נפלאים מעשיך איש הרוח ! מה נחמדים ילדיך אלה זרע ברוכי ה' אשר בהם יברך ישראל, תאלמנה שפתי מהביע תהלתך כגדל ערכך, מלוא חלל לבבי מלאת עד אפס מקום, ומזמות אשר לא בעפר יסודן, ואשר לא לבן תמותה המה, יסבוך בקרבי סביב סביב, אין אומר בפי ואין דברים, כי דומיה תהלתי, ותודת נפשי קול חרישית ודממה דקה ! –

האומנם לא יקר הוא לראות בדור הנאור הזה, אנשי שם גדלי נפש המעשרים את ליטעראטור העברית עושר רב, והמעלים עדי זהב על לבושי חכמינו ז"ל, יחדדום ימרטום למען היות להם ברק; לא יקר לראות בימים האלה ובעת החיה הזאת חכמי ישראל מפה ומפה יוצאים חוצץ כלם, להשיב שבות שפת עבר, יתמודדו עליה יגהרו ויחממו את בשרה להשיבה אלי קדמות נעוריה, בהלו נר אלהים על ראשה. כל חפץ נכבד וכל דבר יקר אשר תראינה עיניהם בבית אחיותיה הצעירות, יביאו בכלי טהור שפת עבר מנחה לאחיהם. בכל זאת אחשבה למשפט כי לא אפריז על המדה אם אומר, כי בכל המון הספרים המתחדשים מגדולים חקקי לב, אם שכלם מתאימות ושכלה אין במו, לא בא עוד כבושם הזה, ובין רובם מאין כמוך ! – מאין כמוך נאזר בגבורת הבקורת מחפש בנר עיון ומחקר, בחדרי לשונות קדם יונית ורומית אחרי מלה אחת בתלמוד ולא תלאה; – מאין כמוך מחמש בידיעות רבות על ימין ועל שמאל, מבאר ישר ונאמן למאמרי רבותינו ז"ל, למצוא פשר דבר חדותיהם ורמיזותיהם העמוקות מתהום רבה, ולגול מעליהם את החרפה אשר יחרפום צעירי הצאן, הבועטים בכל קדש ובכל עתיק יומין, וישן מפני חדש יוציאו; – מאין כמוך בכל אלה, שחברו לך יחדו, ידיעות רובי מקצועות שבתורה, ידיעות שפת קדש ושפתות חול, ידיעות חכמת הטבע ומדעים שונים, על כן נפלאים מעשיך איש הרוח ! ונפשי יודעת מאד ! –

ולא להוסיף כבוד על כבודך באתי היום להגיד תהלתך בקהל רב, כאחד הגדולים היודעים להוקיר כבודך ופועל ידך כערכך, והמגדילים שמך כגדלך; כי מה ימריצך איש כמוני אשר להשתעשע באהבתך הניס את נפשו רגע הביתה, מחמת ברד ואבני אלגביש, מסבות העת ותהפוכותיהם, כי אם להראות לך אותותי אותות כי נכבדת בעיני מאד, נכבדת ואני אהבתיך, עד עולם לא אשכחך וברית אהבתך לא תמוש מקרב לבי כל הימים אשר אני חי. – ואתה יוסף ! הוסיפה תולדות בארץ, תולדות הרוח וילדי שכל, והיה המשביר לכל עם הארץ בדגן שמים ממגד תבואות שמש ההשכלה, ערוך מחדש שלחן ושים עליו מעדני מדעים, יאכלו ענוים וישבעו, ויהללוך כל דורש חכמה, ובינותם גם אני החובב אותך חבה נצחת. הכותב פה מינסק כ"ג מנחם אב, הנני נותן לו את בריתי שלום לפ"ק ...



*) המכתב הזה כתבתי בפועל, ואף כי לא הבאתי בקבץ מכתבים זה רק אשר כוננתי לדוגמא כאמור בהקדמתי, בכל זאת שמתי למכתבי זה מקום פה, יען חלו בו ידי זרים וכבר נדפס בלעדי, על כן אמרתי להשיבו אל אביו, ואל ידח ממנו נדח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה