דפים

יום שישי, 28 בדצמבר 2012

מכתב ללמד - מכתבי ידידות בודדים

סג.

שובע שמחות את פניך !

אזכרך ידידי ! מארץ וואליניען מעיר מצער ... יומם אהגה בך ובלילה שירה עמי, אשא בעדך רנה ותפלה לאלהים חיים, לא אחליף אהבתך ולא אמירך באחר, ותמיד כל היום אעלך גם עלה על ראש שרעפי. מצאתי פה נתיבותי האובדות לי בעיר מולדתי, מצאתי ידי ורגלי, מצאתי משלח יד ויש שכר לפעולתי, אלה וכאלה עוד אמצא פה, אבל לא אוהב ורע כמוך ! בארץ השמנה הזאת יש מוצא לעסקים ומקום לפרנסה תֻקח אבל לא לאוהבים ורעים ליליד ארצנו, ערום לבי נגדך תמיד, ולא אכסה ממך גם היום את אשר עם לבבי לשוב אל ארצי ואל מולדתי ואל בית אבי לתקוע שם אהלי כאשר בתחלה; מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה בארץ מולדתי, הארץ אשר הרתני ילדתני וגדלתני, וארצה את אבניה ואת עפרה אחונן. אף כי הגדיל ה' לעשות עמדי, ריקם יצאתי מארצי במקלי עברתי עד המקום הזה, ועתה הנה ביתי מלא כל טוב זהב וכסף ושמלות ועבודה רבה, מהולל שם ה' ! אבל כל זה איננו שוה לי, באין לי איש רעים להתרועע, כי אל עקרבים אנכי יושב פה, בין אנשי תועי לבב המטילים שקוצים על כל ילידי ליטא, גם ראשי חכמיהם לא זכו בעיניהם וביראי אלהים ישימו תהלה, גם אני תמיד שמי מנואץ כי איש ליטא אנכי. בששת ימי המעשה אז ירוח לי, כי הנני מלא שכרון עבודה, והעסקים אשר נתנו לי לענות בהם יהלמוני, יבלו את עתותי וימלאו את כל חדרי לבי ואת כל מחשבותי, עד אפס עת ומקום לדעת מה חדל אני. אבל בהגיע תור המנוחה בשבתות ובמועדים, אז הנני בודד במועדי כערער בערבה, כלוא אני ולא אצא, רחוק ממני אוהב ורע ומיודעי מחשך; זכור אזכור אז שבתי בעיר מולדתי ותשוח עלי נפשי, אז תפקחנה עיני לראות כי אובד ונדח אנכי בארץ נכריה ונפשי ביגון תתמוגג, מי יתנני כירחי קדם, מי ישיב לי חגי חדשי ושבתי בשבתנו יחד אני ורעי ונתעלסה באהבים, בדברי תורה מדע ומחקר והליכות עולם, כי חסרתי כל אלה מיום בואי הנה, על כן צר לי המקום לשבת פה, כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך; גם רעיתי ובנינו ינהו מאד אל ארץ מולדתם, והיום ההוא יום שובי אליכם לא ירחק חוק, אראנו מקרוב אשורנו ולא רחוק, בפי ובלבבי לעשותו בעוד ירחים אחדים, ומבטחי בה' כי לא שם להט חרב המתהפכת על פתח גן עדני אשר גורשתי ממנו, כי יפתח לי דלתיו, ושם דרך יראני בישע אלהים למצוא מוצא לפרנסתי, כי לא קצרה ידו מהושיע גם שמה, כי מלך כל הארץ אלהים. – ואותך ידידי עם כל מאהבי נפשי אברך, ובעדכם אשא כפי, כי באשר נולדתם שם תגורו כל הימים וארצכם לא תעזבו, במקום יצמח העץ שם יהוא*, ובמקום נטעו ישגשג. כה ברכת רעך המתרפק אל ארץ מולדתו ...

*מליצה על פי הכתוב בקהלת (יא, ג): מקום שיפול העץ שם יהוא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה