רוח חכמים על פרשת תרומה מאת ר' נפתלי משכיל לאיתן
ויקחו לי תרומה, פרש"י לי לשמי, עיין בשפתי חכמים שעקש הישרה כדרכו, ופי' דקשה לרש"י דהא כל מה שבעולם שלו הוא, ואם באמת זה היה קשה לרש"י, במה תתיישב הקושיא כשפירש לי לשמי למעני, עדיין הקושיא במקומה עומדת וכי למתנת בשר ודם הוא צריך הא כל מה שבעולם שלו הוא, אבל כונת רש"י ז"ל להסביר קשור המלות ויקחו אל לי כי הלוקח לוקח מזולתו אליו, אבל הנותן משלו לזולתו הלא הוא נותן ולא לוקח ונתינה ולקיחה הם שני הפכים, ואיך יאמר כאן נתינה בשם לקיחה והל"ל ויתנו לי, לכך פירש לי לשמי, ולפ"ז לא יתפרש לי כמו אלי רק כמו למעני ושפיר נופל ע"ז לשון ויקחו לי, וזהו ג"כ דקדוקו של רש"י בראש פרשה לך לך שפירש שם לך לך לדעתך, דאי אפשר לפרש לך כמו אליך דאיך ילך האדם אל עצמו, הלא לכתו ממקומו והלאה, וע"כ פרש"י לך לך לדעתך, והכי נמי בראש פרשה שלח לך פרש"י לרצונך, כי גם התם כמו זר הוא שישלח האדם לעצמו כי השולח הוא שולח ממנו והלאה, ע"כ מפרש לך לרצונך אם תרצה שלח, וכל הדרשות האלו נובעות ממקור אחד כי תבת לך לא תתקשר לפי הענין, ועיין מה שכתבתי בראש פרשה תצא בהבנת פרש"י על הכתוב ולקחת לך לאשה לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע.
במדרש פרשה ל"ג, אף סוררים לשכון יה אלהים, אמר הקב"ה למשה מה או"ה אומרים שאינו חוזר עמהם על שעבדו ע"ז שנאמר סרו מהר אפילו סוררים הן אינו מניח אותם ועמהם אני דר שנאמר אף סוררים לשכון יה אלהים ע"כ, וטעמא בעי למה באמת אינו מניח אותם ודר עמהם כיון שעבדו ע"ז וכי משוא פנים יש בדבר, ועוד דלפי הדרש חסרה תבת עם והו"ל למכתב אף עם סוררים לשכון וגו', גם הלמ"ד של לשכון אינו מדויק כל צרכו והו"ל למכתב אף עם סוררים ישכון יה אלהים, אך אם נתבונן היטב נראה כי אדרבא הדרש הזה מוכח מדיוק לשון הכתוב, וכונת המדרש למאי דאיתא בפ"ק דע"ז (דף ד ע"ב) ואריב"ל לא עשו ישראל את העגל אלא כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה כו' ולא עשו אלא לומר לך אם חטא צבור אומרים להו לכו אצל צבור שעשו תשובה אף אתם עשו תשובה כו', וכיון שבאנו לכלל זה כי ענין העגל היה בו לתת פתחון פה לבעלי תשובה, ע"כ יש בו צד זכות ושפיר דר הקב"ה עם ישראל גם אחרי כן מפני למוד זכות הנ"ל, וזה ראה הדרשן לדייק מלשון הכתוב דלפי הדרש עולה הכתוב יפה, אף סוררים בדבר אשר זדו וסרו מאחרי ה' במעשה העגל, היה גם בזה לשכון יה אלהים, כדי שהקב"ה ישכון בתוכם, והלמ"ד של לשכון הוא למ"ד הטעם והתכלית, כמו למען המצוי במקרא, למען ישכון ה' בתוכם, כי היה במעשה העגל בחינה של טוב ג"כ לתת פתחון פה לבעלי תשובה שהפושעים ילמדו מזה לשוב בחטא צבור, שוב מצאתי שכונתי לדברי ספר אפיקי יהודה ח"ב דרוש עין עגלים.
ויקחו לי תרומה, פרש"י לי לשמי, עיין בשפתי חכמים שעקש הישרה כדרכו, ופי' דקשה לרש"י דהא כל מה שבעולם שלו הוא, ואם באמת זה היה קשה לרש"י, במה תתיישב הקושיא כשפירש לי לשמי למעני, עדיין הקושיא במקומה עומדת וכי למתנת בשר ודם הוא צריך הא כל מה שבעולם שלו הוא, אבל כונת רש"י ז"ל להסביר קשור המלות ויקחו אל לי כי הלוקח לוקח מזולתו אליו, אבל הנותן משלו לזולתו הלא הוא נותן ולא לוקח ונתינה ולקיחה הם שני הפכים, ואיך יאמר כאן נתינה בשם לקיחה והל"ל ויתנו לי, לכך פירש לי לשמי, ולפ"ז לא יתפרש לי כמו אלי רק כמו למעני ושפיר נופל ע"ז לשון ויקחו לי, וזהו ג"כ דקדוקו של רש"י בראש פרשה לך לך שפירש שם לך לך לדעתך, דאי אפשר לפרש לך כמו אליך דאיך ילך האדם אל עצמו, הלא לכתו ממקומו והלאה, וע"כ פרש"י לך לך לדעתך, והכי נמי בראש פרשה שלח לך פרש"י לרצונך, כי גם התם כמו זר הוא שישלח האדם לעצמו כי השולח הוא שולח ממנו והלאה, ע"כ מפרש לך לרצונך אם תרצה שלח, וכל הדרשות האלו נובעות ממקור אחד כי תבת לך לא תתקשר לפי הענין, ועיין מה שכתבתי בראש פרשה תצא בהבנת פרש"י על הכתוב ולקחת לך לאשה לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע.
במדרש פרשה ל"ג, אף סוררים לשכון יה אלהים, אמר הקב"ה למשה מה או"ה אומרים שאינו חוזר עמהם על שעבדו ע"ז שנאמר סרו מהר אפילו סוררים הן אינו מניח אותם ועמהם אני דר שנאמר אף סוררים לשכון יה אלהים ע"כ, וטעמא בעי למה באמת אינו מניח אותם ודר עמהם כיון שעבדו ע"ז וכי משוא פנים יש בדבר, ועוד דלפי הדרש חסרה תבת עם והו"ל למכתב אף עם סוררים לשכון וגו', גם הלמ"ד של לשכון אינו מדויק כל צרכו והו"ל למכתב אף עם סוררים ישכון יה אלהים, אך אם נתבונן היטב נראה כי אדרבא הדרש הזה מוכח מדיוק לשון הכתוב, וכונת המדרש למאי דאיתא בפ"ק דע"ז (דף ד ע"ב) ואריב"ל לא עשו ישראל את העגל אלא כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה כו' ולא עשו אלא לומר לך אם חטא צבור אומרים להו לכו אצל צבור שעשו תשובה אף אתם עשו תשובה כו', וכיון שבאנו לכלל זה כי ענין העגל היה בו לתת פתחון פה לבעלי תשובה, ע"כ יש בו צד זכות ושפיר דר הקב"ה עם ישראל גם אחרי כן מפני למוד זכות הנ"ל, וזה ראה הדרשן לדייק מלשון הכתוב דלפי הדרש עולה הכתוב יפה, אף סוררים בדבר אשר זדו וסרו מאחרי ה' במעשה העגל, היה גם בזה לשכון יה אלהים, כדי שהקב"ה ישכון בתוכם, והלמ"ד של לשכון הוא למ"ד הטעם והתכלית, כמו למען המצוי במקרא, למען ישכון ה' בתוכם, כי היה במעשה העגל בחינה של טוב ג"כ לתת פתחון פה לבעלי תשובה שהפושעים ילמדו מזה לשוב בחטא צבור, שוב מצאתי שכונתי לדברי ספר אפיקי יהודה ח"ב דרוש עין עגלים.
חסלת פרשת תרומה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה