רוח חכמים על פרשת תצוה מאת ר' נפתלי משכיל לאיתן
פעמן זהב ורמון פעמון זהב ורמון על שולי המעיל סביב יהיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני ה' ובצאתו ולא ימות, זה עשרות בשנים עוד בימי נעורי עלה על דעתי לבאר את הכתוב הזה בפשוטו עפ"י מאמרם ז"ל (יומא ה א) שלא היה מאריך הכה"ג בתפלתו כשנכנס לפני ולפנים שלא להבעית את ישראל, ומבאר לנו הכתוב את התחבולה אשר יעשו לדעת אם מת הוא ואם לא, לעשות פעמונים ורמונים חליפות על שולי המעיל סביב, והיה המעיל הזה על אהרן לשרת, ותצא התועלת מזה כי בעת באו אל הקדש אשר לפני ה' זה קדשי קדשים, כשיהיה יוצא ונכנס כשלא ימות, אז יהיה נשמע קולו, פי' קול הפעמונים, כלומר ע"י הנדנוד והנענוע שלו כשיחיה ויהיה יוצא ונכנס יצלצלו הפעמונים, וידעו העם כי חי הוא, ואם ימות לא ישמע קול צלצול, ולדעתי אז הרוחתי בבאור זה להבין תוספת המלות לפני ה' ולא הספיק לאמר רק בבאו אל הקדש, ולבאורי הנ"ל בא לסמן אותו הקדש אשר לפני ה' זה קדשי קדשים, גם חסר במקרא אזהרת המיתה אם לא יעשה כן, ולא בא במפורש, ולא נשמע רק מכלל הלאו כי אם יעשה כן לא ימות, ולבאורנו באו מלות ולא ימות בגדר ספור כשלא ימות אז יהיה נשמע קול הצלצול, אך אחרי שובי נחמתי כי שגגה היא, כי לפני ולפנים לא נכנס הכהן גדול בבגדי זהב רק בבגדי לבן משום דאין קטיגור נעשה סניגור (ברכות דף נט), ומה נפלאתי עד מאד במצאי אחר זמן באור זה בספר מלאכת מחשבת למהר"ם חפץ ולא הרגיש את השגגה, ואחרי כן שמעתי כי ההשגה הזאת על הספר מלאכת מחשבת מפורסמת היא בין החיים, ורבים דברו בזה.
פעמן זהב ורמון פעמון זהב ורמון על שולי המעיל סביב יהיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני ה' ובצאתו ולא ימות, זה עשרות בשנים עוד בימי נעורי עלה על דעתי לבאר את הכתוב הזה בפשוטו עפ"י מאמרם ז"ל (יומא ה א) שלא היה מאריך הכה"ג בתפלתו כשנכנס לפני ולפנים שלא להבעית את ישראל, ומבאר לנו הכתוב את התחבולה אשר יעשו לדעת אם מת הוא ואם לא, לעשות פעמונים ורמונים חליפות על שולי המעיל סביב, והיה המעיל הזה על אהרן לשרת, ותצא התועלת מזה כי בעת באו אל הקדש אשר לפני ה' זה קדשי קדשים, כשיהיה יוצא ונכנס כשלא ימות, אז יהיה נשמע קולו, פי' קול הפעמונים, כלומר ע"י הנדנוד והנענוע שלו כשיחיה ויהיה יוצא ונכנס יצלצלו הפעמונים, וידעו העם כי חי הוא, ואם ימות לא ישמע קול צלצול, ולדעתי אז הרוחתי בבאור זה להבין תוספת המלות לפני ה' ולא הספיק לאמר רק בבאו אל הקדש, ולבאורי הנ"ל בא לסמן אותו הקדש אשר לפני ה' זה קדשי קדשים, גם חסר במקרא אזהרת המיתה אם לא יעשה כן, ולא בא במפורש, ולא נשמע רק מכלל הלאו כי אם יעשה כן לא ימות, ולבאורנו באו מלות ולא ימות בגדר ספור כשלא ימות אז יהיה נשמע קול הצלצול, אך אחרי שובי נחמתי כי שגגה היא, כי לפני ולפנים לא נכנס הכהן גדול בבגדי זהב רק בבגדי לבן משום דאין קטיגור נעשה סניגור (ברכות דף נט), ומה נפלאתי עד מאד במצאי אחר זמן באור זה בספר מלאכת מחשבת למהר"ם חפץ ולא הרגיש את השגגה, ואחרי כן שמעתי כי ההשגה הזאת על הספר מלאכת מחשבת מפורסמת היא בין החיים, ורבים דברו בזה.
חסלת פרשת תצוה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה