ניסן משקילייסון וצאצאיו - 4 דורות של רופאים ממשפחת משכיל לאיתן

ניסן (ניקולאי) משכיל לאיתן (1868 - ? ) היה פרופסור לרפואה ברוסיה. הוא היה בנו של הסוחר קלונימוס קלמן משכיל לאיתן שהיה בנו של הרב אברהם משכיל לאיתן ממינסק.

מתוך ספר "באר אברהם" מאת ר' אברהם משכיל לאיתן ממינסק.
המחבר מודה לבנו קלונימוס על תמיכתו הכספית שאיפשרה את הדפסתו של הספר
אפשר ללחוץ על התמונה כדי לצפות בגירסה מוגדלת

ניסן נולד בעיר סמולביץ הסמוכה למינסק, ברוסיה הלבנה של ימינו. בבגרותו נסע ללמוד רפואה באוניברסיטת דורפאט שהיתה מחוץ לתחום המושב היהודי. העיר דורפאט נמצאת כיום במדינת אסטוניה. בעבר נקראה העיר בפי הרוסים - יוּרֵב. נקראת בפי האסטונים טארטו. בשנים ההן היתה אסטוניה חלק מהאימפריה הרוסית ואוניברסיטת דורפאט היתה אוניברסיטה רוסית. אף על פי כן, באותן שנים שפת ההוראה באוניברסיטה זו היתה גרמנית, כמו גם רבים מהמורים והמרצים.

תעודה ברוסית המודיעה כי ניסן משקילייסון מוסמך מעתה לרפואה מטעם אוניברסיטת דורפאט.
התעודה ניתנה בשנת 1895

אנו נותנים בזה תרגום חופשי של נוסח התעודה:

על פי צו הוד מלכותו הקיסר ניקולאי השני, השליט הבלעדי של כל רוסיה, וכו' וכו', הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה המלכותית של יורב [היא דורפאט, או טארטו] מודיעה בזאת כי ניסן קלמנוביץ' מאשקלייסון (הנקרא גם מאסקילייסון), יליד פלך מינסק, שהנהו משלם מס כחוק, כפי שניתן לראות מרישומי לשכת המס על אודותיו, נבחן על ידינו ונמצא בקי באופן משביע רצון בכל הידיעות הנחוצות, תיאורטיות ופרקטיות. על סמך זאת מודיעה הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה המלכותית של יורב כי הוא ראוי לשאת את התואר רופא מוסמך, עם כל הזכויות וההטבות הנלוות לתואר זה.

יורב, 16 אוגוסט 1895

רקטור האוניברסיטה חתימה

דקאן הפקולטה לרפואה חתימה

לאחר השלמת לימודיו עבר ניסן משקילייסון להתגורר בערים גדולות ברחבי רוסיה, בהן צאריצין (כיום וולגוגראד), ניז'ני-נובגורוד ומוסקבה. בעיר ניז'ני-נובגורוד נולד לו בנו: לב משקילייסון (1898 - 1964). לב משקילייסון היה גם הוא פרופסור לרפואה ונחשב בזמנו מומחה גדול בתחום רפואת העור. בנו של לב היה אסף משקילייסון (1928 – 1996), אף הוא פרופסור לרפואת עור.

פרופסור לב משקילייסון

עומד מקדימה במרכז התמונה - פרופסור אסף משקילייסון

אברהם בן ישראל משכיל לאיתן (משקילייסון) – מתמטיקאי ומהנדס

אברהם משקילייסון (1906, מינסק - 1988, הפוסאד הפבלובסקאי, האובלסט המוסקבאי) היה בנו של ישראל משכיל לאיתן, בנו של יהודה-לייב משכיל לאיתן, בנו של קלונימוס-קלמן משכיל לאיתן, בנו של הרב אברהם משכיל לאיתן הראשון.

אברהם בן ישראל משקילייסון

אברהם משקילייסון היה מתמטיקאי ומהנדס. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה ובמכון לסלילת כבישים. בזמנים שונים הוא עסק בשני המקצועות. תפקידו האחרון - מנהל תיכון־ערב בפוסאד הפבלובסקאי באובלסט המוסקבאי. אשתו בנישואין ראשונים - רוזנבלום שרה סמואילובנה (בת שמואל רוזנבלום) (1986—1899), מורה לביולוגיה וכימיה. ילדיהם: מינה (נולדה ב-1927) וסימה (נולדה ב-1930). אשתו בנישואין שניים - רוזנבלום גֶניה יוסיפובנה (1990—1916), מתרגמת ומורה לשפה הגרמנית. ילדיהם: יוסיף (נולד ב-1954) וסופיה (נולדה ב-1952). אברהם משקילייסון חי כל ימיו ברוסיה ודיבר בשפה זו אך למד גם עברית. הוא שירטט אילן יוחסין של בני משפחת משכיל לאיתן הידועים לו.

מקור: מידע שנכתב על אודותיו בשפה הרוסית ופרטים שמסרו קרובי משפחתו

אנטולי מסקילייסון (משכיל לאיתן) – מועמד לפרס "לנין" 1962

אנטולי משכילייסון (1919-2007) היה מהנדס מכונות ברוסיה. הוא היה בנו של משה משכילייסון (1888-1959) שהיה דוקטור לכלכלה. משה היה בנו של יעקב משכיל לאיתן. יעקב היה סוחר ועסקן בצרכי ציבור (1860 בערך - 1932). הוא היה בנו של הרב אברהם יצחק משכיל לאיתן ששימש רב בערים סמולביץ, חסלוביץ וסטויבץ באזור רוסיה הלבנה של ימינו. בשנת 1962 היה אנטולי משכילייסון מועמד לפרס "לנין" מטעם שלטונות ברית־המועצות, על הצטיינותו בתחום ייצור מכונות.

כותרת הכתבה בעיתון "דבר", 20 בדצמבר 1962

החץ מצביע על השורה בה מוזכר שמו של אנטולי משכיל לאיתן

בן בנו של אנטולי, אנטון שמו, הנהו מוזיקאי צעיר המתגורר במוסקבה והוא עורך מפעם לפעם מסע הופעות ברחבי אירופה. אנטון משכילייסון משתמש בכינוי "Maskeliade" המזכיר את שם משפחתו, בתור שמו של הסטודיו המוזיקאלי שבהנהלתו.

אנטון משכילייסון - מאסקליאדה

אנטון מאסקליאדה

המחנכת האמריקאית אנה ר. מאסקל – משכיל לאיתן

אנה (חנה) מאסקל נולדה בניו יורק בשנת 1907 וגדלה ב-סאות' וינדזור שבמדינת קונטיקט. אביה, שלמה מאיר בן אברהם משכיל לאיתן, היה נכדו של הרב משה ניסן משכיל לאיתן אשר שימש כרבה של העיר שומיאצ'י ברוסיה הלבנה והיה בנו הצעיר של הרב אברהם משכיל לאיתן ממינסק. שלמה מאיר נולד בערך בשנת 1875 ברוסיה. בבגרותו נשא לאשה את קריינה לבית פינקל (קורה פרנקלין) והם היגרו לארה"ב בשנת 1904. שלמה מאיר (סיימון) שינה את שם משפחתו ל-מאסקל. לשלמה היתה חווה והוא הפעיל בה משק חקלאי.

מצבת שלמה מאיר בן אברהם משכיל לאיתן

מצבת רעייתו קריינה בת יהודה לייב (קורה מאסקל לבית פרנקלין-פינקל)

ארבעה ילדים היו לו לשלמה: חנה (אנה), משה ניסן (מוזס ניית'ן), חיים (הרמן) ויצחק (איסאק).

תמונה משפחתית שצולמה ב-1911.
בשורה הקדמית מימין יושבים על הארץ ארבעת ילדיו של שלמה מאיר משכיל לאיתן (סיימון מ. מאסקל)

אנה היתה מורה ומחנכת בהכשרתה. היא לימדה בין היתר בבית הספר היהודי "עץ חיים" בברוקלין, ניו יורק. היה לה סגנון הוראה חדשני. היא חיברה לפחות 2 ספרי שירה ולפחות 2 ספרים בענייני הוראה וחינוך.

אחד מספרי השירה שכתבה אנה מאסקל: Wild Stubble - בוסטון 1935

מאסקל השקיעה רבות בתלמידיה. באחת משנותיה כמחנכת ניסחו תלמידי כיתתה "כתב זכויות הילד" אשר הוצג באו"ם. בשנת 1970 פרשה מאסקל לגמלאות אבל המשיכה להיות פעילה בתחומי חברה, קהילה וחינוך. היא נהגה לקיים מפגשי איחוד עם חניכיה לשעבר ונהנתה מכך מאד. מאסקל היתה חברה בארגונים פרופסיונאליים כלליים כגון "המרכז לחקר הסרטן" של AMC ו"הדסה". בנוסף, היתה חברת כבוד של הטמפל היהודי "בית הלל". היא נפטרה בשנת 2003, בגיל 96. לא הותירה צאצאים.

שחקן הבייסבול האמריקני, טום (תומאס) מַשְׂכִּילֵיְסוֹן - משכיל לאיתן

טום משכילייסון בזקנותו

נפתלי-תומאס (טום) מַשְׂכִּילֵיְסוֹן (1904-1993) נולד במינסק, האימפריה הרוסית, לאביו משה (מאקס) משכילייסון ולאמו בַּאשֶׁה (בֶּסִי), בתם של דוד וזֶלדה לוּף .

דוד לוף-דיאמונד (1861-1937) עם אשתו השנייה, גֶ'ני

משה משכילייסון היה אחד מתוך 8 ילדים שנולדו למינסקאי הנודע – נפתלי משכיל לאיתן. משה עבד בחברת היינות "כרמל" בווארשה.

עיתון "המליץ", 02 ינואר 1898, משה משכילאיתן, מ"משרתי כרמל בוורשה"

בשנים 1903–1905 התחוללו פרעות ביהודי האימפריה והן עודדו יהודים רבים לעזוב את רוסיה ולהגר לאמריקה. בשנת 1909 עזב משה את רוסיה עם רעיתו ושלושת ילדיו, השניים שנולדו והשלישי שהיה עוד ברחם אמו, ונדד מערבה אל אחד הנמלים האירופיים שלחוף האוקיינוס האטלנטי. שם עלו על אוניה והפליגו לאמריקה. בהגיעם ל-אליס איילנד, האי האמריקני אשר שימש באותם ימים כשער הכניסה לארה"ב, עברו בני המשפחה בקורת שנועדה לקבוע אם יוּתַּר להם להיכנס למדינה ולהתיישב בה. מסיבה בלתי נודעת לנו, משה לא קיבל אישור כזה (אולי לא עמד בקריטריון רפואי כלשהו) ונמנעה ממנו הכניסה לארה"ב. משה נאלץ לשוב כלעומת שבא והמשפחה נקרעה לשניים. אשתו וילדיו הותרו להיכנס והחלו איפוא חיים חדשים בארץ חדשה. שלושת הילדים, נפתלי (תומאס), שמואל-דוד ויהודה-לייב (לואיס) שזה עתה נולד, גדלו ללא אב כאשר אמם מתאמצת למלא את חסרונו כמיטב יכולתה.

סֶם מֵייסון (שמואל דוד משכילייסון) 1906-1964

תומאס התחנך בחברת ילידי הארץ האמריקנים וראה את עצמו חלק בלתי נפרד מהם. בבחרותו ובשנותיו הבוגרות היה שחקן בייסבול (כדור-בסיס). הוא התפרסם בתור שחקן מקצועי ושמו הופיע מזמן לזמן בעיתוני החדשות של מדינת מסצ'וסטס.

קבוצת הבייסבול שבה שיחק, 1932. טום משכילייסון - בשורה הקדמית, שלישי מימין

מפגש בוגרי קבוצת הבייסבול, בוסטון 1959. טום - יושב שני מימין ואוחז בידו כוס יין

טום נשא לאשה את מרגרט לבית או'רוֹרק ונולדו להם 2 בנות: אן-מרי (אשת ג'ון מייקל מק'דונלד) וג'ודית (אשת מייקל כריסטופר גיליס). טום הלך לעולמו בשנת 1993, בגיל 89.

טום מסקילייסון במשחק בייסבול, 1933

תוויות: טום מסקיליסון, Thomas (Tom) Maskileison, צאצאי נפתלי משכיל לאיתן ממינסק, Baseball, שחקני בייסבול יהודים

רו"ח ניסן משכיל לאיתן

רואה-חשבון ניסן משכיל לאיתן נולד בשנת 1888 לאביו אהרן יהודה לייב שהיה בנו של הרב משה ניסן משכיל לאיתן ששימש בתור רב בעיר שומיאצ'י שברוסיה הלבנה (בלארוס). אהרן יהודה היה, בין יתר עיסוקיו, בעל מסעדה בוורשה. הוא נפטר בט"ז ניסן תרע"ו (1916).

מודעה בעיתון הצפירה - 14 אוקטובר 1894.
חתום על המודעה: גבאי בית הכנסת ברחוב גענשא 21 בוורשה - אהרן ליב בן הרה"ג ר' משה ניסן ז"ל משכיל לאיתן

רוב ימיו חי ניסן בוורשה ובשנת 1939 עלה לארץ ישראל המנדטורית כדי לבקר את בנו אהרן שלמד בטכניון בחיפה. אז פרצה מלחמת העולם השניה וניסן נאלץ להשאר בארץ. בוורשה נותרה אשתו ליבּע-אהובה-לודוויקה וגם בתו חנה. ליבע נספתה בשואה. חנה שרדה, עלתה לארץ אחרי המלחמה והצטרפה לאביה ואחיה אהרן שהתגוררו בחיפה. בשנת 1946 נפטר ניסן משכיל לאיתן באופן פתאומי והותיר אחריו את בנו אהרן-ארתור ובתו חנה. חנה נישאה למתתיהו מונדלק, יליד פולין אף הוא. מתתיהו מונדלק נפטר בשנת 1995 ונטמן בבית העלמין חוף-הכרמל. חנה נפטרה בשנת 2001 ונטמנה לצד בעלה. אהרן-ארתור התגורר שנים רבות בחיפה. במקצועו היה מהנדס ולזכותו נזקפים חידושים בתחום הטכניקה. בשלהי ימיו העתיק את מגוריו לעיר חולון הסמוכה לתל-אביב. הוא נפטר לפני מספר חודשים, בשנה הנוכחית היא שנת 2015, בהיותו כבן 95. הותיר אחריו את אשתו בנישואים שניים - לינה (אהובה) לבית אוגורק, וכן את בניו ונכדיו. לינה נפטרה אף היא, זמן קצר אחרי בעלה. בנו הגדול, מר ניסן משכיל (ולא "משכיל לאיתן") המכונה "ניני", נולד לו מאשתו בנישואיו הראשונים - רינה ז"ל. ניסן משכיל הוא איש התעשייה האווירית. הוא שימש זמן מה כיושב-ראש ועד ההורים העירוני בעיר הרצליה. שני בניו האחרים של אהרן, השניים שנולדו לו מאשתו לינה, הם: ראובן (רובי) משכיל לאיתן ועמנואל (אֶמי) משכיל לאיתן.

רו"ח ניסן משכיל לאיתן היה מומחה בעל-שם במקצוע הפנקסנות. הוא שלט במספר שפות ופרסם כמה ספרים וחוברות בתחום עיסוקו. הנה ספרו בשפה הפולנית שיצא לאור בוורשה 1935.

Nison Maskilejson: Buchalterja bez Buchaltera, Warszawa 1935

וזהו חיבורו שיצא לאור בארץ בשנת 1943

לשאלת חשבונות המתנהלים כהלכה

וזהו חיבור שיצא לאור לאחר מותו, בשנת 1947, ע"י בנו אהרן

שני לוחי המאזן - מדריך לפנקסנות הכפולה

רנמ"ל מודיע לרש"ב שכבר התחיל להדפיס את ה"סדר הדורות"

ב"ה מינסק זך מנח"א תרל"ז

כבוד הרב החכם הבלשן הגדול, שם לו בגדולים, הגביר מוה' שלמה נ"י באבער

משך ירחים שנים טולטלתי טלטלה גבר, ומכתבו היקר מן ד' תמוז חִכה לבואי, ע"כ אל יפלא בעיני כבודו כי לא מצא חזון מאתי עד כה. כי אמנם ידעתי להכיר ולהוקיר דברי איש כמהו, ומה גם בבואו לתת כבוד לשמי ולרצות את פועל ידי, אשר זה כל ישעי וכל חפצי, כי תמצא מלאכתי מהלכים בין הגדולים.

לעשות רצונו חפצתי ושלוח אשלח לכבודו את הספר כלו או כל חלק וחלק (אם אחלקנו ברבים לחלקים) על אדרעס שלו, על נייר רעגאל. ואת השני רו"כ אשר אמר עם הספר, יוכל לשלוח על אדרעס שלי בכל לשון שיבחר, וגם כתוב מלמטה. –

כבר נדפסו איזה באגען – והיה זה שלום מאת ידידו המצפה למכתבו נפתלי משכיל לאיתן

Herrn Naftali Maskilejson

In Minsk Gouv. Russland

קורות חייו ומפעליו של ר' נפתלי משכיל לאיתן

נקרולוג שהתפרסם בעיתון הצפירה, 22 דצמבר 1897, כ"ז כסליו תרנ"ח –

ציון למצוין

........................................

עשרים שנה – משלשים עד חמשים – עבד את עבודתו הגדולה והנכבדה במקצוע הכרונולוגיה בסדורו החדש לספר "סדר הדורות", ספר רב האיכות והכמות, אשר היה כספר החתום, כגל אחד של שבושים ובלבולים והוא סדרו מחדש ויעשהו לכלי חדש ממש. משפט הספר היקר הזה ומעשהו כתוב הדר בהקדמתו הארוכה. כאשר יצא הספר הזה לאור עולם הללו את מלאכתו רבים וכן שלמים, מלבד הרבנים הגאונים שסמכו את ידיהם על הספר ויצא לו שם גדול בעולם, שם עולם לא יכרת.

גם לערב ימיו לא הניח ידו, כי שם לילות כימים ויגזול שעות מעתו הנתונה למסחרו ויוסף על חבורו "רוח חכמים" באורים חדשים לבקרים. מלבד הספר הזה שנשאר בכתובים עוד הניח אחריו בכתובים שני ספרים הנושאים עליהם ערך ספרותי נכבד למיניהם. הראשון נקרא "משלי איתן" הוא קבוץ מאמרי חכמים, מכתמים ומשלים בדרך שירי כעין משלי יהושע להח' שטיינבערג והשני הוא ספר "מעון תנים" – קבוצת קינות ושירי פגעים שקונן לחרות על קברות אנשים רמי המעלה במינסק ובערים ובארצות שונות ועוד השאיר אחריו בכתובים שירים רבים שעוד לא נסדרו.

על כל ספריו, מאמריו, שיריו ומכתמיו שפוך רוח חן מיוחד כן בתכנם וברעיונם החד והשנון וכן בשפתו הצחה והנמלצה, עד כי כל קורא יכיר כי כתבם איש בעל מוח ובינה יתרה אשר שאר רוח לו ויתרון הכשר דעת לחדור עמוק עמוק אל תוך תוכו של הענין אשר לקח לו לענות בו.

המנוח ז"ל היה למדן גדול ועמקן בש"ס כאחד הגדולים אשר בארץ, גם היה כחו גדול בדרוש כפי שנראה מספרו "רוח חכמים", ולולי היה שקוע ראשו ורובו במסחרו, כי אז יכול היה להיות רב גדול בישראל ותפארת לעדתו.

כמעט רוב ימיו של המנוח עברו עליו בפזור הנפש ובדאגות והיו ימים אשר פרנסתו היתה מעטה וחי חיי צער, כי עדו עליו הרפתקאות רבות, גם הונו ורכושו עלו על המוקדה בהיות השרפה הגדולה במינסק בשנת תרנ"ב ובכל ימיו הרעים לא התאונן על מצבו וישא במנוחת נפש וברוח כביר את כל תלאותיו ומצוקתו. אולם בעשר השנים האחרונות לימי חייו הוטב מצבו שלא בערך וההצלחה הראתה לו פנים שוחקות מעט.

מעשי צדקתו לטובת הכלל: א) היה גבאי בחברת "שואלי שלום ירושלים". ב) גבאי בחברת "חונן דלים" במינסק. ג) חבר נכבד לאגדת חובבי ציון ודורשי ציון. ד) כשנה לפני מותו היה מהמיסדים הראשונים והעקרים בחברת "מושב זקנים" במינסק. ה) בהיותו בארץ ישראל לרגל מסחר האתרוגים השתדל ואסף אלפי רו"כ לטובת הת"ת ביפו, אשר עד העת ההיא היה חוג מעשה הבית הזה צר וקטן ובהשתדלותו הוא רחב ונסב וגבה למעלה. גם עזר לבנות בית להת"ת הנ"ל וראה כי ילמדו שם מלבד למודי קדש גם למודי חול. המנוח קבל את כל אדם בסבר פנים יפות וקסם היה על שפתיו למשוך אליו את לבות כל הדוברים בו. רבים שאלו בעצתו ומערים רחוקות ומארצות שונות הגיעוהו מכתבים ע"ד ענינים שונים והוא לא חס על עתו ועל הוצאותיו ויענה לקוראיו בכל עת.

לב המנוח נבא לו כי המטה אשר עלה עליה לא ירד ממנה וע"כ כתב בעצם ידו עוד כשני ירחים לפני מותו נוסח מצבה לחרות על קברו וזהו:

למטה נפתלי

מחבר וסופר ומסדר ספר

סדר הדורות

בן הגאון, מאור הגולה

מרן אברהם משכילאיתן זצ"ל

נולד י"ז אדר שנת תקפ"ט

וימת ...

נפשי ורוחי אפקיד בידך אלהי הרוחות

תן לי שאלתי, נהלני נא למנוחות

משכילים במקום יזהירו שם תעלני חסד נוצר

לזכות איתן הבט ואל תפן ליצר.

כן נתן לבתו ולבעלה יום אחד לפני מותו את תמונתו עם כתבת שיר-פרידה קטן, כי מת בדעה צלולה ומיושבת ובלי כל יסורי גסיסה, מות ישרים !

גם בני עדת מינסק ידעו להוקיר את המת הגדול המוטל לפניהם ולחלק לו את הכבוד האחרון כיאות לאדם המעלה כמוהו. בעבור ארונו על פני בית תפלת אביו הגאון הנקרא על שמו: "בית תפלת משכילאיתן" הביאו את גויתו אל תוך ביה"ת. כל חנויות הרחובות שעברו בם נושאי מטתו וחלופיהן סגרו על מסגר. קהל גדול מאד נהרו אחרי מטתו ועל פני כלם צלמות על הלקח מאתם איש יקר רוח ומאד נעלה כזה. בבית הקברות נשא עליו מספד מר המגיד דמתא וכל העם געו בבכי. וביום השביעי למותו שב הספדן והספידו בבית מדרשו של משכיל-איתן וקהל הנאספים קרעו שמים בבכיתם.

ימתקו לו רגבי עפרו, תהי נפשו צרורה בצרור החיים וינחם ה' את כל אבליו ובתוכם גם את כותב הטורים האלה הקרוב אליו קרבת בשר ורוח והנחלה על מותו

                                                                  מרדכי בענסמאן .

     מוצש"ק ט"ז כסלו, תרנ"ח, מינסק .

הקדמת ר' נפתלי משכיל לאיתן לס' יד אברהם על יורה דעה

הקדמה שהקדים ר' נפתלי* לספר "יד אברהם" מאת אביו הגאון ר' אברהם משכיל לאיתן. ר' נפתלי ערך את החיבור טרם מסר אותו לבעלי דפוס ראם להדפיסו בשו"ע יורה דעה שבהוצאתם

בראשי הכרכים של היורה דעה הזכירו המדפיסים את בני הגאון המחבר והודו להם על שמסרו את החיבור להדפסה

הקדמה

להחדושים יד אברהם מבן הגאון המחבר ז"ל

מהולל אקרא ה' כי קץ שם לחשך כמה שנים יעשו חדושי מרן אבינו הגאון ז"ל על שו"ע יורה דעה באפלה, כשמונים שנה, מנעוריו עד היום הזה, היו חבושים בטמון, עד כי העיר ה' את רוח כבוד הגבירים המדפיסים הרמים, האלמנה והאחים ראם נ"י, להדפיס את השלחן ערוך יורה דעה בפארמאט גדול עם כל נושאי כליו הגדולים עם הקטנים, חדשים גם ישנים, בהדרת קדש וכליל תפארת, ונשא לבם אותם בחכמה להגדיל תורה ולהאדיר בהוספות רבות עשר ידות, גדולות ונכבדות, כתבי ידות, אשר חפשו ממטמונים, מראשי הגאונים, בדורות אחרונים, גדולי המורים, אשר היו למאורים, והשו"ע הזה יעשה רושם, כי לא בא עוד כזה הבושם, שלחן בכל ערוך, יהי מכירו ברוך, ובצאתם ללקוט כל מילי דמיטב אשר יסודתם בפסק הלכה והוראה, בחרו גם בחדושי מאה"ג נ"ע אלה לספחם אל הש"ע להציב להם יד ושם על הגליון בשם יד אברהם, הואיל הלך בדרך האמת דרך הקדש יקרא לה כידוע דרכו בקדש כי תורת אמת היתה בפיהו, קולע אל השערה ולא יחטא, נדרשנו לאשר שאלונו, נתונים נתונים המה להם, לכבוד התורה, לתועלת ההוראה, ולזכות נפש אבינו גאון עולם ז"ל, כן תחזקנה ידיהם ותאמצנה זרועותיהם להעשיר את בית ישראל ביתר חלקי השו"ע על דרך זה, ובספרים אחרים גדולים ונכבדים כאלה אשר כל בית ישראל נשען עליהם, והיו לברכה בקרב הארץ:

וזה אשר יש לי להקדים ולהודיע בפתח דברי, כי הספר הזה יד אברהם ראשון הוא לכל החדושים אשר כתב בימי חייו עלי אדמות, הוא הבכור מכל ילדי רוחו. החדושים האלה רובם ככלם כתב בבחרותו וימי עלומיו, והוא מהדורא קמא, וספרו משכיל לאיתן אשר הוציא ראשונה בימי עלומיו [ווילנא תקע"ח] אשר עשה לו בו שם עולם לא יכרת ושמעו יצא בכל הארץ לגאון ולתפארת, הספר הזה יעיד כי טעם זקנים היה גם בפרי נעוריו, די ספרו המצוין ההוא להוכיח כי גם במעלליו התנכר הנער, ותהי ראשית דרכו צלחה בדרך אמת, והוא גם הוא דבר בם נכבדות גם בימי שיבתו, ויהללם בפתחי שערים, ואלה הדברים אשר דבר על אודות החדושים האלה כבוד מאה"ג ז"ל בכבודו ובעצמו בזמנים אחרונים, במקומות שונים, זעיר שם זעיר שם. א) בהקדמתו לספרו באר אברהם [ווילנא תר"ד] כחמש שנים לפני מותו כתב לאמר: גם דברי בעל הגהת השו"ע יישבתי בהרבה מקומות אשר חשבו האחרונים לדחותו, וזה יתבאר אי"ה בסידורי החדושים שאסדר אי"ה על סדרי השו"ע עכ"ל. ב) ובהקדמתו לספרו הנ"ל מהדורא קמא, הנמצאת אצלי בכתב יד קדשו מצאתי כתוב הדברים ההם מעט בלשון אחרת: גם דברי בעל הג"ה בש"ע יישבתי בהרבה מקומות אשר חשבו האחרונים לדחותו, או במקומות שיש בדבריו סתירה, בארתי דרך אגב בחיבורי להרמב"ם, ובעז"ה יש לי עוד חדושים וענינים הרבה בארבעה חלקי השו"ע הנוגעים להלכה למעשה והם כעת בלתי סדר עד אשר אקח מועד בעז"ה ואסדר אותם על סדר השו"ע עכ"ל. ג) ויותר מהמה הרחיב הדברים על אודות החדושים האלה באחד ממכתביו אשר כתב כתשע עשרה שנה לפני מותו [בין כסה לעשור תקפ"ט] לאחד מגדולי הדור, וכה ידבר. בעז"ה כל תכלית הלמוד שעסקתי בכל הש"ס היה רק להוציא הדין לאמתו, וכן על דרך זה בכל הפוסקים ראשונים ואחרונים, וגם גודלתי מנעורי על ברכי ההוראה אצל רום מעלת כבוד אדוני אבי הרה"ג ז"ל אב"ד דק"ק חאטימשק סמוכה לק"ק אמסטיסלאוו [במחוז מאהליב] והיה זה סמוך אחר שנעשיתי בן י"ג ולמד עמי אז כל היו"ד עם מקורו מהגמרא וראשונים, גם ראיתי אצלו הלכה למעשה, ועל אדוני אבי מורי ז"ל העיד הגאון מו"ה משה חפץ איך שהוא גדול בתורה ובפלפול ובסברא וראוי להורות הוראה ברורה, ומלבד זה חנני ה' לחדש כמה ענינים בשו"ע יו"ד בכל ההלכות בימי חרפי והמה בכתובים תחת ידי, אף שאין בהם מהחריפות כ"כ כמו בהחדושים שעל הש"ס והרמב"ם, אבל הם בעניני האחרונים שעל שו"ע יו"ד הנוגעים להלכה למעשה, וגם הייתי בעצמי בקביעות על הוראה במדינת רייסין לערך תשע שנים, גם כמה פעמים נזדמנו לי שאלות גדולות וחמורות, והייתי אצל הרב הגאון השר מאושצע [ר' יהושע צייטלעס] והסכים להוראתי וסמך יהושע ידיו עלי, כאשר נראה בעליל מכתב ידו שתחת ידי, ומאז ועד הנה הנני עוסק תמיד בהוראות. ואני שולח לרומעכ"ת את ספרי שעל יו"ד ויעיין בו באיזהו מקומן, וגם הוא אינו אלא מהדורא קמא שלי, אבל הוא מעורר עניני הוראות באחרונים, ואי"ה בהרחיב ה' את גבולי אברר כל הדברים ואסדרם לנכון עכ"ל. ומחשבתו הטובה אשר חשב לעשות לקחת מועד לסדרו לא נתקיימה, והספר הזה הוא מהדורא קמא, והרבה חדושים נאמרו ברמז כדרך הרושם בפעם הראשונה לעצמו בטרם ירחיב הדברים. ולא יפלא עוד גם אם המצא ימצא בין החדושים מה שכבר נכתב ונאמר בספרי האחרונים, יזכרו המעיינים כי רוב חידושיו אלה נכתבו בעשירית השביעית משנות מאה העברה זה כשמונים שנה והרבה מספרי האחרונים לא נדפסו אז עדנה או עיניו לא ראו, בשבתו אחר גדר הדחויה בעיר קטנה, אבל דיה לנו עכ"פ הודאתו והסכמתו אשר נתן להחדושים האלה גם בשנות הבינים ולעת זקנותו כי טובים ונכוחים המה וישרים למוצאי דעת, ולא חזר בו גם בעמדו על דעתו, יען כי בכל חדושיו מעודו עד יומו האחרון לא ארג לו קורי עכביש ולא תלה הררים בשערה, כי אם בא בנקרת הצורים והעמיק עד מקורי הענינים, כלם בנוים על יסודות חזקים ומוצקים, על כן יעמוד טעמם בם ורוח האמת לא נמר, האמת עומדת לעד :

מינסק ז' אלול דרכיה דרכי נועם לפ"ק :

             נאום נפתלי בן הגאון המחבר מהור"ר אברהם זצוק"ל.

---

*עמוד 10 מעמודי אוצר החכמה

יד אברהם - יורה דעה סימן קי.
בסוף הקטע מציין המחבר שהגאון ר' יהושע צייטלין (הנ"ל בהקדמת בן המחבר) הסכים עמו בהוראה זו.

משלי איתן - פתגמי חכמה מאת ר' נפתלי משכיל לאיתן

סוף דבר הכל נשמע

פתגמי מליצה מאת נ' משכיל לאיתן

התפרסם בקובץ "האסיף" לשנת תרמ"ו, נדפס ב-תרמ"ה 1885

(א) כור לכסף ומצרף לזהב ובקרת לחכמה וספר:

(ב) מה טובה הבקרת מולדת לב טהור, תצרף תברר ותלבן ויצא מזוקק שבעתים:

(ג) בקר בלי נטיה כאשר יורה כלי המבחן בלי חפץ ורצון:

(ד) שפוט את אשר תשפוט, בקר את אשר תבקר, ודע כי על כל אלה יביאוך במשפט וגם לך בקרת תהיה:

(ה) בחר לך מלאכת סופרים והתלה בך, מהיות מבקר להתלות באחרים, כי המה יבנו ואתה תהרוס:

(ו) מבקר אמונים, בל יקרא שמו מבקר כי אם מחבר, כי הריסותו בנין:

(ז) המבקרים אך גלמים המה ומהמחברים להם רוח חיים:

(ח) מבקר אך לרעה ומחפש עולות, זה לו האות כי משחתו בו ונפשו לא מטהרה:

(ט) גללי אדם לחזיר, רוח צחנה לפשפשים, ושגגת סופרים לאף מבקר:

(י) לאשר יקראו היום מבקר, קראו לפנים נצב לריב:

(יא) למוד מכל אדם, מקטנים, משיחות נשים, ומפתגמי ההמון, גם מהם תשמע אשר לא ידעת:

(יב) הילך נשר רגלי ? הלא במרום ימריא, כן גדולים חקרי לב בגדולות יתהלכו ויעלימו עין מדברים קלי ערך:

משלי איתן

נדפס במאסף "גן פרחים" ורשה תרנ"ג 1893

א) החכמה בת האלהים נערה מאורשה לאדם יעדה : ב) יש אשר יקחנה ודבק באשתו והיו לבשר אחד, ויש אשר לא ידעה והיא בבתוליה : ג) יש אשר בנים ילדו להם גם נין גם נכד למו וזרעם מלא הגוים : ד) ויש עצורים מלדת ערירים ילכו ובן אין למו בעבור הזכיר שמם : ה) אוי אם לא הורה גבר ולא יפרה, ורע ממנו חכם להרע איש מזמות אשר יוליד בנים כחשים. ו) מי ראה החכמה בעינים והיא גלויה בכל עלילות מצעדי גבר. ז) שלט לבתי מרכלת ועינים לאדם תגדנה החכם הוא אם סכל. ח) בחינות בפתחי החנויות פתחי פי האדם יודיעו שרש דבר נמצא בו. ט) מי לא יתאו לדעת ? ומה היא הדעת לא יתאימו שנים יחדו. י) אסף הרבה והוציא מעט, פקח אזניך ובלום פיך. יא) אל תפלה בין רעב לרעב, פרוס מלחמך לכל שואל, אולם מוצא שפתיך תשמור, דע את מי תדבר. יב) הכינה לבוש לפי מדת הלובש ודבר דבר לפי השומע. יג) שים נפה לפתחי פיך להנפה את אשר תדבר. יד) מלאכת כפיך בידך לתקון והנה כי יצא מפיך לא תשיבנו. טו) כל מלה נצוץ אש, כל הגה גחלת, אם יפלו מבלי משים והיתה תבערה מאכלת אש. טז) בהאכילך לחם לרעב כשבעו דיו עוד מעט ישוב וירעב וכי תביא חכמה בלב איש עד עולם בו עצורה.
                                                         נפתלי משכיל איתן.

קובץ "גן פרחים" של יהושע מייזאח

תוכן ענייני הקובץ.
בעמודה השמאלית: "משלי איתן - נפתלי משכיל לאיתן"

משלי איתן

ר' נפתלי משכיל לאיתן שולח ספרים למדרש אברבנאל - הגלגול הראשון של הספרייה הלאומית

כתבה בעיתון הצפירה - 23/05/1895

על גבי עמוד השער נכתב בכתב יד: נדבת הר"נ משכיללאיתן נ"י, י"א מנ"א [=מנחם אב, שנת תרנ"ב]

בשער השני של העותק הנ"ל מופיעה החותמת של בית הספרים מדרש אברבנאל, כאשר פרט השנה כלול בתוך החותמת

החותמת בתקריב

ר' אברהם בר' נפתלי משכיל לאיתן אל ר' שלמה בובר

ב"ה יום א' ערב יום הכפורים תרנ"ט מינסק

כבוד הרב הגדול בתורה בחכמה ובחקר קדמוניות ישראל, החכם הנודע בספרותנו במפעליו הכבירים ולפי מעמדו כרבי מחייב העשירים, האחד המיוחד אשר בו נקבצו תורה וגדולה ענוה ופעולה במקום אחד, בחיר ידידי אבי ואכבדנו בכל לבבי, על ספרתנו הישנה הדרתו על ארץ רבה תהלתו, כש"ת מוהר"ר

שלמה נ"י באבער

יחתם לחיים טובים וארוכים לאלתר וינוב בשיבה טובה ויהי עטו דשנה ורעננה !

בשם אמי האלמנה ובשם אחי הצעירים ובשמי הנני נותן לרום מעלתו את תודתנו מקרב ולב עמוק בעד מכתבי התנחומים אשר שלח לנו אחרי מות אבינו ז"ל וכן בעד מכתבו אשר הריץ לנו עתה. למראה ענותנותו הרבה אשר הראה לנו בערכו לנו את דבריו על ברכתנו ברכת השנה אשר שלחנו לו לא אוכל למצוא חפץ ודבר דבר להתחטא לפניו על דומיתנו אשר לא השבנו לרום כבודו על מכתביו הראשונים. אמנם אם כי למראה עינים חטאת דומיתנו לפתחנו רובצת, אך כל מי שיודע את מצב רוחנו בימים הראשונים למות אבינו ז"ל לא יטפול עלינו חטאת על אשר לא באה תשובתנו והנני לבאר לפניו את הנסיבה בדברים קצרים. במות אבינו ז"ל הנה אני כותב הטורים האלה לא הייתי בפה ולא זכיתי לשים ידי על עיניו. שלשת ירחים עשיתי פה וראיתי לסדר את הכתבים אשר נשארו להביאם לסדר כזה אשר יהיה באפשרי אח"כ להוציאם לאור. כל שלשת הירחים ההם לא זזה ידי מתוך ידו ובראותי כי מיום ליום הוא גוע לעיני, גוו מת ודעתו מיושבת עליו ורוחו הכביר החיה לנגד עיני הנה למראה התהפוכות האלה נשבר לבי בקרבי וכשנוכחתי לבסוף לדעת עפ"י חות דעת הרופאים כי אין תוחלת עוד להחיותו נחלתי אני משברון לב ויצוו עלי כי אפרד מעליו ולרגל עסקנו אֻלצתי לנסוע לווארשא, אך בבואי לווארשא הגיעתני השמועה כי גוע וימת ולא הספיקה לי השעה לבוא לעת קבורתו. הדבר הזה עשה עלי פעולה עזה ונמרצה לרעה כי נחליתי ונפלתי למשכב וע"כ בהגיע אלינו מכתבו ע"ד הדפסת המחברת אשר הציע לפנינו להדפיסה לא ידעו אחי מה להשיבו והניחו את הדבר הזה עלי אך עד אשר הייתי מסוגל להשיב לו דבר ולאחוז עט בידי עברו כשני ירחים כי גדל כאבי מאד וכיון שנמשכה תשובתנו הנה נתאחרה עד כה, ואולם האמת נתנה להאמר כי התעתדתי לבוא לכת"ר במכתב ארוך ולהציע לפניו ולהתיעץ עמו על דבר תוצאת ספרי אבי, אך הנחתי את הדבר הזה לעד אחר החג, כי הימים האלה ימי מסחר האתרוגים אשר בסופה וסערה דרכו לא היו עתותי בידי לערוך אליו את דברי ולמטרה זו שלחנו לו את ברכתנו לראש השנה, אך לא פללנו כי לבו יהי טוב עליו לכבדנו בתשובתו בטרם מלאנו את חובתנו המוטלת עלינו מכבר.

ארהיב עוז לקוות כי לבבו הטהור ונפשו הזכה ירגיש ויחוש עד כמה מן האמת נמצא בתוך דברי אלה וידינני לכף זכות.

אחר החג כשיונח לנו מעט מטרדותינו אבוא אליו במכתב ארוך ערוך בכל. – בן ידידו עבדו היודע להוקיר ערכו הרם אברהם משכיל לאיתן

הקדמות ר' נפתלי משכיל לאיתן להוצאה השניה והשישית של סדר הדורות

הקדמת המסדר לתוצאה שניה

אין תהלת כל ספר כתהלת הכלל ואין הסכמה כהסכמת דעת הקהל. ומה האות והמופת על הסכמת הכלל, במה יודע איפא כי דעת הקהל נוחה מן הספר ההוא וסמך את ידו עליו ונרצה לו, הלא היא השָּׁנוֹת ההדפסה. חות דעת הקהל היא וחתימת ידו בספר הגלוי כי ברכה בו, כי נמצא בו חפץ וענג צרך ותועלת; זה לו האות כי יבוקש יחופש ויאספוהו הביתה. ועל כן כמו חלב ודשן תשבע נפשי בבוא ספר סדר הדורות זה המתוקן והמסודר מאתי מחדש שנית במכבש הדפוס. אגיל ברעדה ואעלזה בכבוד כי זכיתי אל ההסכמה הגדולה הזאת, כי מלאכתי מצאה חן בעיני בני עמי, פריי מתוק לחכם ותקותי לא נשארה מעל. אברך ה' אשר יעצני וישגבני ישע, כן יגמר ה' עלי תמיד ועל עצתי יופיע. ובשלחי את הספר הזה שנית על פני הארץ לא שלחתיו ריקם כי באו בו כמה תקונים על ההדפסה הראשונה, ותקותי כי יברכוני טובים.

                                                                           המסדר

הקדמת המסדר לתוצאה ששית

הנני נגש הפעם להוציא את ספרי זה תוצאה ששית אחרי אשר כשנתים ימים אזל מידי מכל וכל. אשא כפי לאל עליון, אהודנו כי זכיתי לראות מעשה ידי להתפאר בישע אלהים יותר מאשר פללתי, מספר התוצאות יעיד למדי עד כמה מקובל ומרוצה לכל מפלגות העם כתורנים כמשכילים; זכיתי בחסדי ה' לשמוע מראשי גאוני הדור אשר קדמו פני בתודה מעצמם מפיהם לאזני ללא דרשתים על זה; זכיתי כי היה לספר שמוש על שלחן גדולים למשמש בו בכל שעה; זכיתי כי יפקד ויזכר בספרי מחברים חדשים בכבוד, והיה כספר מפתח לשני התלמודים ולכל ספרי חז"ל בכל הנוגע להתנאים והאמוראים להם ולחבריהם ותלמידיהם קורותיהם והלכותיהם. ספרי זה לא העשרני כי לפי גדלו וכמותו כל השלשה חלקים לא רביתי במחירו, אך חִנו וחסדו בעיני הקהל ירהיבוני והיה זה שכרי.

מינסק, בחדש ניסן תרנ"ז.

                                                                          המסדר