ב"ה יום א' ערב יום הכפורים תרנ"ט מינסק
כבוד הרב הגדול בתורה בחכמה ובחקר קדמוניות ישראל, החכם הנודע בספרותנו במפעליו הכבירים ולפי מעמדו כרבי מחייב העשירים, האחד המיוחד אשר בו נקבצו תורה וגדולה ענוה ופעולה במקום אחד, בחיר ידידי אבי ואכבדנו בכל לבבי, על ספרתנו הישנה הדרתו על ארץ רבה תהלתו, כש"ת מוהר"ר
שלמה נ"י באבער
יחתם לחיים טובים וארוכים לאלתר וינוב בשיבה טובה ויהי עטו דשנה ורעננה !
בשם אמי האלמנה ובשם אחי הצעירים ובשמי הנני נותן לרום מעלתו את תודתנו מקרב ולב עמוק בעד מכתבי התנחומים אשר שלח לנו אחרי מות אבינו ז"ל וכן בעד מכתבו אשר הריץ לנו עתה. למראה ענותנותו הרבה אשר הראה לנו בערכו לנו את דבריו על ברכתנו ברכת השנה אשר שלחנו לו לא אוכל למצוא חפץ ודבר דבר להתחטא לפניו על דומיתנו אשר לא השבנו לרום כבודו על מכתביו הראשונים. אמנם אם כי למראה עינים חטאת דומיתנו לפתחנו רובצת, אך כל מי שיודע את מצב רוחנו בימים הראשונים למות אבינו ז"ל לא יטפול עלינו חטאת על אשר לא באה תשובתנו והנני לבאר לפניו את הנסיבה בדברים קצרים. במות אבינו ז"ל הנה אני כותב הטורים האלה לא הייתי בפה ולא זכיתי לשים ידי על עיניו. שלשת ירחים עשיתי פה וראיתי לסדר את הכתבים אשר נשארו להביאם לסדר כזה אשר יהיה באפשרי אח"כ להוציאם לאור. כל שלשת הירחים ההם לא זזה ידי מתוך ידו ובראותי כי מיום ליום הוא גוע לעיני, גוו מת ודעתו מיושבת עליו ורוחו הכביר החיה לנגד עיני הנה למראה התהפוכות האלה נשבר לבי בקרבי וכשנוכחתי לבסוף לדעת עפ"י חות דעת הרופאים כי אין תוחלת עוד להחיותו נחלתי אני משברון לב ויצוו עלי כי אפרד מעליו ולרגל עסקנו אֻלצתי לנסוע לווארשא, אך בבואי לווארשא הגיעתני השמועה כי גוע וימת ולא הספיקה לי השעה לבוא לעת קבורתו. הדבר הזה עשה עלי פעולה עזה ונמרצה לרעה כי נחליתי ונפלתי למשכב וע"כ בהגיע אלינו מכתבו ע"ד הדפסת המחברת אשר הציע לפנינו להדפיסה לא ידעו אחי מה להשיבו והניחו את הדבר הזה עלי אך עד אשר הייתי מסוגל להשיב לו דבר ולאחוז עט בידי עברו כשני ירחים כי גדל כאבי מאד וכיון שנמשכה תשובתנו הנה נתאחרה עד כה, ואולם האמת נתנה להאמר כי התעתדתי לבוא לכת"ר במכתב ארוך ולהציע לפניו ולהתיעץ עמו על דבר תוצאת ספרי אבי, אך הנחתי את הדבר הזה לעד אחר החג, כי הימים האלה ימי מסחר האתרוגים אשר בסופה וסערה דרכו לא היו עתותי בידי לערוך אליו את דברי ולמטרה זו שלחנו לו את ברכתנו לראש השנה, אך לא פללנו כי לבו יהי טוב עליו לכבדנו בתשובתו בטרם מלאנו את חובתנו המוטלת עלינו מכבר.
ארהיב עוז לקוות כי לבבו הטהור ונפשו הזכה ירגיש ויחוש עד כמה מן האמת נמצא בתוך דברי אלה וידינני לכף זכות.
אחר החג כשיונח לנו מעט מטרדותינו אבוא אליו במכתב ארוך ערוך בכל. – בן ידידו עבדו היודע להוקיר ערכו הרם אברהם משכיל לאיתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה