הקדמה שהקדים ר' נפתלי* לספר "יד אברהם" מאת אביו הגאון ר' אברהם משכיל לאיתן. ר' נפתלי ערך את החיבור טרם מסר אותו לבעלי דפוס ראם להדפיסו בשו"ע יורה דעה שבהוצאתם
בראשי הכרכים של היורה דעה הזכירו המדפיסים את בני הגאון המחבר והודו להם על שמסרו את החיבור להדפסה
הקדמה
להחדושים יד אברהם מבן הגאון המחבר ז"ל
מהולל אקרא ה' כי קץ שם לחשך כמה שנים יעשו חדושי מרן אבינו הגאון ז"ל על שו"ע יורה דעה באפלה, כשמונים שנה, מנעוריו עד היום הזה, היו חבושים בטמון, עד כי העיר ה' את רוח כבוד הגבירים המדפיסים הרמים, האלמנה והאחים ראם נ"י, להדפיס את השלחן ערוך יורה דעה בפארמאט גדול עם כל נושאי כליו הגדולים עם הקטנים, חדשים גם ישנים, בהדרת קדש וכליל תפארת, ונשא לבם אותם בחכמה להגדיל תורה ולהאדיר בהוספות רבות עשר ידות, גדולות ונכבדות, כתבי ידות, אשר חפשו ממטמונים, מראשי הגאונים, בדורות אחרונים, גדולי המורים, אשר היו למאורים, והשו"ע הזה יעשה רושם, כי לא בא עוד כזה הבושם, שלחן בכל ערוך, יהי מכירו ברוך, ובצאתם ללקוט כל מילי דמיטב אשר יסודתם בפסק הלכה והוראה, בחרו גם בחדושי מאה"ג נ"ע אלה לספחם אל הש"ע להציב להם יד ושם על הגליון בשם יד אברהם, הואיל הלך בדרך האמת דרך הקדש יקרא לה כידוע דרכו בקדש כי תורת אמת היתה בפיהו, קולע אל השערה ולא יחטא, נדרשנו לאשר שאלונו, נתונים נתונים המה להם, לכבוד התורה, לתועלת ההוראה, ולזכות נפש אבינו גאון עולם ז"ל, כן תחזקנה ידיהם ותאמצנה זרועותיהם להעשיר את בית ישראל ביתר חלקי השו"ע על דרך זה, ובספרים אחרים גדולים ונכבדים כאלה אשר כל בית ישראל נשען עליהם, והיו לברכה בקרב הארץ:
וזה אשר יש לי להקדים ולהודיע בפתח דברי, כי הספר הזה יד אברהם ראשון הוא לכל החדושים אשר כתב בימי חייו עלי אדמות, הוא הבכור מכל ילדי רוחו. החדושים האלה רובם ככלם כתב בבחרותו וימי עלומיו, והוא מהדורא קמא, וספרו משכיל לאיתן אשר הוציא ראשונה בימי עלומיו [ווילנא תקע"ח] אשר עשה לו בו שם עולם לא יכרת ושמעו יצא בכל הארץ לגאון ולתפארת, הספר הזה יעיד כי טעם זקנים היה גם בפרי נעוריו, די ספרו המצוין ההוא להוכיח כי גם במעלליו התנכר הנער, ותהי ראשית דרכו צלחה בדרך אמת, והוא גם הוא דבר בם נכבדות גם בימי שיבתו, ויהללם בפתחי שערים, ואלה הדברים אשר דבר על אודות החדושים האלה כבוד מאה"ג ז"ל בכבודו ובעצמו בזמנים אחרונים, במקומות שונים, זעיר שם זעיר שם. א) בהקדמתו לספרו באר אברהם [ווילנא תר"ד] כחמש שנים לפני מותו כתב לאמר: גם דברי בעל הגהת השו"ע יישבתי בהרבה מקומות אשר חשבו האחרונים לדחותו, וזה יתבאר אי"ה בסידורי החדושים שאסדר אי"ה על סדרי השו"ע עכ"ל. ב) ובהקדמתו לספרו הנ"ל מהדורא קמא, הנמצאת אצלי בכתב יד קדשו מצאתי כתוב הדברים ההם מעט בלשון אחרת: גם דברי בעל הג"ה בש"ע יישבתי בהרבה מקומות אשר חשבו האחרונים לדחותו, או במקומות שיש בדבריו סתירה, בארתי דרך אגב בחיבורי להרמב"ם, ובעז"ה יש לי עוד חדושים וענינים הרבה בארבעה חלקי השו"ע הנוגעים להלכה למעשה והם כעת בלתי סדר עד אשר אקח מועד בעז"ה ואסדר אותם על סדר השו"ע עכ"ל. ג) ויותר מהמה הרחיב הדברים על אודות החדושים האלה באחד ממכתביו אשר כתב כתשע עשרה שנה לפני מותו [בין כסה לעשור תקפ"ט] לאחד מגדולי הדור, וכה ידבר. בעז"ה כל תכלית הלמוד שעסקתי בכל הש"ס היה רק להוציא הדין לאמתו, וכן על דרך זה בכל הפוסקים ראשונים ואחרונים, וגם גודלתי מנעורי על ברכי ההוראה אצל רום מעלת כבוד אדוני אבי הרה"ג ז"ל אב"ד דק"ק חאטימשק סמוכה לק"ק אמסטיסלאוו [במחוז מאהליב] והיה זה סמוך אחר שנעשיתי בן י"ג ולמד עמי אז כל היו"ד עם מקורו מהגמרא וראשונים, גם ראיתי אצלו הלכה למעשה, ועל אדוני אבי מורי ז"ל העיד הגאון מו"ה משה חפץ איך שהוא גדול בתורה ובפלפול ובסברא וראוי להורות הוראה ברורה, ומלבד זה חנני ה' לחדש כמה ענינים בשו"ע יו"ד בכל ההלכות בימי חרפי והמה בכתובים תחת ידי, אף שאין בהם מהחריפות כ"כ כמו בהחדושים שעל הש"ס והרמב"ם, אבל הם בעניני האחרונים שעל שו"ע יו"ד הנוגעים להלכה למעשה, וגם הייתי בעצמי בקביעות על הוראה במדינת רייסין לערך תשע שנים, גם כמה פעמים נזדמנו לי שאלות גדולות וחמורות, והייתי אצל הרב הגאון השר מאושצע [ר' יהושע צייטלעס] והסכים להוראתי וסמך יהושע ידיו עלי, כאשר נראה בעליל מכתב ידו שתחת ידי, ומאז ועד הנה הנני עוסק תמיד בהוראות. ואני שולח לרומעכ"ת את ספרי שעל יו"ד ויעיין בו באיזהו מקומן, וגם הוא אינו אלא מהדורא קמא שלי, אבל הוא מעורר עניני הוראות באחרונים, ואי"ה בהרחיב ה' את גבולי אברר כל הדברים ואסדרם לנכון עכ"ל. ומחשבתו הטובה אשר חשב לעשות לקחת מועד לסדרו לא נתקיימה, והספר הזה הוא מהדורא קמא, והרבה חדושים נאמרו ברמז כדרך הרושם בפעם הראשונה לעצמו בטרם ירחיב הדברים. ולא יפלא עוד גם אם המצא ימצא בין החדושים מה שכבר נכתב ונאמר בספרי האחרונים, יזכרו המעיינים כי רוב חידושיו אלה נכתבו בעשירית השביעית משנות מאה העברה זה כשמונים שנה והרבה מספרי האחרונים לא נדפסו אז עדנה או עיניו לא ראו, בשבתו אחר גדר הדחויה בעיר קטנה, אבל דיה לנו עכ"פ הודאתו והסכמתו אשר נתן להחדושים האלה גם בשנות הבינים ולעת זקנותו כי טובים ונכוחים המה וישרים למוצאי דעת, ולא חזר בו גם בעמדו על דעתו, יען כי בכל חדושיו מעודו עד יומו האחרון לא ארג לו קורי עכביש ולא תלה הררים בשערה, כי אם בא בנקרת הצורים והעמיק עד מקורי הענינים, כלם בנוים על יסודות חזקים ומוצקים, על כן יעמוד טעמם בם ורוח האמת לא נמר, האמת עומדת לעד :
נאום נפתלי בן הגאון המחבר מהור"ר אברהם זצוק"ל.
וזה אשר יש לי להקדים ולהודיע בפתח דברי, כי הספר הזה יד אברהם ראשון הוא לכל החדושים אשר כתב בימי חייו עלי אדמות, הוא הבכור מכל ילדי רוחו. החדושים האלה רובם ככלם כתב בבחרותו וימי עלומיו, והוא מהדורא קמא, וספרו משכיל לאיתן אשר הוציא ראשונה בימי עלומיו [ווילנא תקע"ח] אשר עשה לו בו שם עולם לא יכרת ושמעו יצא בכל הארץ לגאון ולתפארת, הספר הזה יעיד כי טעם זקנים היה גם בפרי נעוריו, די ספרו המצוין ההוא להוכיח כי גם במעלליו התנכר הנער, ותהי ראשית דרכו צלחה בדרך אמת, והוא גם הוא דבר בם נכבדות גם בימי שיבתו, ויהללם בפתחי שערים, ואלה הדברים אשר דבר על אודות החדושים האלה כבוד מאה"ג ז"ל בכבודו ובעצמו בזמנים אחרונים, במקומות שונים, זעיר שם זעיר שם. א) בהקדמתו לספרו באר אברהם [ווילנא תר"ד] כחמש שנים לפני מותו כתב לאמר: גם דברי בעל הגהת השו"ע יישבתי בהרבה מקומות אשר חשבו האחרונים לדחותו, וזה יתבאר אי"ה בסידורי החדושים שאסדר אי"ה על סדרי השו"ע עכ"ל. ב) ובהקדמתו לספרו הנ"ל מהדורא קמא, הנמצאת אצלי בכתב יד קדשו מצאתי כתוב הדברים ההם מעט בלשון אחרת: גם דברי בעל הג"ה בש"ע יישבתי בהרבה מקומות אשר חשבו האחרונים לדחותו, או במקומות שיש בדבריו סתירה, בארתי דרך אגב בחיבורי להרמב"ם, ובעז"ה יש לי עוד חדושים וענינים הרבה בארבעה חלקי השו"ע הנוגעים להלכה למעשה והם כעת בלתי סדר עד אשר אקח מועד בעז"ה ואסדר אותם על סדר השו"ע עכ"ל. ג) ויותר מהמה הרחיב הדברים על אודות החדושים האלה באחד ממכתביו אשר כתב כתשע עשרה שנה לפני מותו [בין כסה לעשור תקפ"ט] לאחד מגדולי הדור, וכה ידבר. בעז"ה כל תכלית הלמוד שעסקתי בכל הש"ס היה רק להוציא הדין לאמתו, וכן על דרך זה בכל הפוסקים ראשונים ואחרונים, וגם גודלתי מנעורי על ברכי ההוראה אצל רום מעלת כבוד אדוני אבי הרה"ג ז"ל אב"ד דק"ק חאטימשק סמוכה לק"ק אמסטיסלאוו [במחוז מאהליב] והיה זה סמוך אחר שנעשיתי בן י"ג ולמד עמי אז כל היו"ד עם מקורו מהגמרא וראשונים, גם ראיתי אצלו הלכה למעשה, ועל אדוני אבי מורי ז"ל העיד הגאון מו"ה משה חפץ איך שהוא גדול בתורה ובפלפול ובסברא וראוי להורות הוראה ברורה, ומלבד זה חנני ה' לחדש כמה ענינים בשו"ע יו"ד בכל ההלכות בימי חרפי והמה בכתובים תחת ידי, אף שאין בהם מהחריפות כ"כ כמו בהחדושים שעל הש"ס והרמב"ם, אבל הם בעניני האחרונים שעל שו"ע יו"ד הנוגעים להלכה למעשה, וגם הייתי בעצמי בקביעות על הוראה במדינת רייסין לערך תשע שנים, גם כמה פעמים נזדמנו לי שאלות גדולות וחמורות, והייתי אצל הרב הגאון השר מאושצע [ר' יהושע צייטלעס] והסכים להוראתי וסמך יהושע ידיו עלי, כאשר נראה בעליל מכתב ידו שתחת ידי, ומאז ועד הנה הנני עוסק תמיד בהוראות. ואני שולח לרומעכ"ת את ספרי שעל יו"ד ויעיין בו באיזהו מקומן, וגם הוא אינו אלא מהדורא קמא שלי, אבל הוא מעורר עניני הוראות באחרונים, ואי"ה בהרחיב ה' את גבולי אברר כל הדברים ואסדרם לנכון עכ"ל. ומחשבתו הטובה אשר חשב לעשות לקחת מועד לסדרו לא נתקיימה, והספר הזה הוא מהדורא קמא, והרבה חדושים נאמרו ברמז כדרך הרושם בפעם הראשונה לעצמו בטרם ירחיב הדברים. ולא יפלא עוד גם אם המצא ימצא בין החדושים מה שכבר נכתב ונאמר בספרי האחרונים, יזכרו המעיינים כי רוב חידושיו אלה נכתבו בעשירית השביעית משנות מאה העברה זה כשמונים שנה והרבה מספרי האחרונים לא נדפסו אז עדנה או עיניו לא ראו, בשבתו אחר גדר הדחויה בעיר קטנה, אבל דיה לנו עכ"פ הודאתו והסכמתו אשר נתן להחדושים האלה גם בשנות הבינים ולעת זקנותו כי טובים ונכוחים המה וישרים למוצאי דעת, ולא חזר בו גם בעמדו על דעתו, יען כי בכל חדושיו מעודו עד יומו האחרון לא ארג לו קורי עכביש ולא תלה הררים בשערה, כי אם בא בנקרת הצורים והעמיק עד מקורי הענינים, כלם בנוים על יסודות חזקים ומוצקים, על כן יעמוד טעמם בם ורוח האמת לא נמר, האמת עומדת לעד :
מינסק ז' אלול דרכיה דרכי נועם לפ"ק :
נאום נפתלי בן הגאון המחבר מהור"ר אברהם זצוק"ל.
*עמוד 10 מעמודי אוצר החכמה
 |
| יד אברהם - יורה דעה סימן קי. בסוף הקטע מציין המחבר שהגאון ר' יהושע צייטלין (הנ"ל בהקדמת בן המחבר) הסכים עמו בהוראה זו. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה