יט.
אבי עטרת תפארתי !
בנשף בערב יום החמישי הגיעני מכתבך מן ... ויאר לנו את הלילה, שורותיו טורי זהב ואותיותיו נקֻדות הכסף, חכו ממתקים וכלו מחמדים, תוכו רצוף אהבה מאב יקר ומרחם. כיונים מארֻבותיהם פנינו מכל פנה בבוא אגרתך, מכל המקומות אשר אנחנו נְחִתִּים, ועמדנו במעגלה סביב להורתנו הכבודה לשמוע מקרא מגלתך, ועד אשר הסירה את חמר החותם מעליו, בין כה וכה איש מאתנו נִבָּא את הכתוב בו, כל אחד חזה חזון לבו, אך חיים וטוב, אך שלום וברכה, עד כי היה הבית לגיא חזיון, וכל אחד מצא כתוב את חזון רוחו והגות לבו. – ועתה אני בנך בכורך הייתי לבניך הצעירים לפה, אני נביאם והמליץ ביניכם להודות לך על השמחה והענג אשר ענגתנו, בשמי ובשם כלם אקריב לך ברכה ותודה, אך ערֵלָה שפתי מהודות לך אחת מני אלף, גם ימיני לא תעשה חיל בפעם הזאת, כי אחותי בתך הצעירה עומדת עתה על יד ימיני, תדחוף ותהדוף את ידי ותמלא את מכתבי מוטה ופרצים, האותות ינַכֵרו משחתם בם מום בם, זה חלק בתך הקטנה צפורה אשר אהבת ! –
בימי הבינים האלה נחפש רמ"מ נבעו מצפוניו, כי חדל לשלם, הורד גאון מסחרו המיַת מרכֻלתו, רגליו נטיו על שדה המשא ומתן וכאין שפכו אשוריו, כזאבי ערבות התנפלו עליו בעלי חובותיו במהומה רבה להציל אודים מן האש, וינקשו נושים לכל אשר לו, כסף וזהב פנינים ואבני חפץ, ספרים ושמלות, לא השאירו עוללות מחוט ועד שרוך נעל, ויהי ביתו לחרדת אלהים ! הענין הזה נִתַּן לבני עירנו לענות בו, וכי נדברו שנים יחדו איש אל רעהו אך בו ישיחו, וכמעט מטה יד אַחַד העם הזה, ידֻבָּר בין ההמון מבקיעי עירנו כי רבו, כי עוד רבים ושלמים נכונים למועדי רגל וקרוב לבוא עתם, עד כי נפל פחד חסרון האמונה על כל המלוים, ויהי חתת אלהים על כל נותני כספם בנשך ומרבית, כי קול המון כקול שדי ! ורכושם נפוץ ביד אחרים, והמה כצדיקים רק באמונת הלוים יחיו, אגילה היום כי כספי מאה וחמשים כסף אתי, אני ורכושי יחד, בשלום יחדו אשכבה ואישן ושנתי ערבה לי.
אני טרם אכלה לדבר, אחלה פניך אבי מחמדי לקנות בעדי ספר מלים לשפת אשכנז להחכם האשכנזי וועבער, ואיזה ספרים חדשים מהסופרים המצוינים בספרות האשכנזית, ואשלמה לך בהגיתי בם, כי אותה אתה מבקש מאת בנך אמצת לך ...
בימי הבינים האלה נחפש רמ"מ נבעו מצפוניו, כי חדל לשלם, הורד גאון מסחרו המיַת מרכֻלתו, רגליו נטיו על שדה המשא ומתן וכאין שפכו אשוריו, כזאבי ערבות התנפלו עליו בעלי חובותיו במהומה רבה להציל אודים מן האש, וינקשו נושים לכל אשר לו, כסף וזהב פנינים ואבני חפץ, ספרים ושמלות, לא השאירו עוללות מחוט ועד שרוך נעל, ויהי ביתו לחרדת אלהים ! הענין הזה נִתַּן לבני עירנו לענות בו, וכי נדברו שנים יחדו איש אל רעהו אך בו ישיחו, וכמעט מטה יד אַחַד העם הזה, ידֻבָּר בין ההמון מבקיעי עירנו כי רבו, כי עוד רבים ושלמים נכונים למועדי רגל וקרוב לבוא עתם, עד כי נפל פחד חסרון האמונה על כל המלוים, ויהי חתת אלהים על כל נותני כספם בנשך ומרבית, כי קול המון כקול שדי ! ורכושם נפוץ ביד אחרים, והמה כצדיקים רק באמונת הלוים יחיו, אגילה היום כי כספי מאה וחמשים כסף אתי, אני ורכושי יחד, בשלום יחדו אשכבה ואישן ושנתי ערבה לי.
אני טרם אכלה לדבר, אחלה פניך אבי מחמדי לקנות בעדי ספר מלים לשפת אשכנז להחכם האשכנזי וועבער, ואיזה ספרים חדשים מהסופרים המצוינים בספרות האשכנזית, ואשלמה לך בהגיתי בם, כי אותה אתה מבקש מאת בנך אמצת לך ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה