מכתבים ביום מלאת לנער שלש עשרה שנה
יא.
אבי יקר חיי !
שנה בשנה תחוג יום הלדת אותי ותקראהו מועד מימים ימימה. אולם יתר הרבה מאד יום מלאת לי שלש עשרה שנה זה, הוד והדר תשוה עליו ותכבדו בכבוד אלהים, והחרדה הגדולה הזאת אשר תחרד למעני זה הפעם, תחרידני לקראת הימים הבאים חרדת קדש חרדת אלהים, ותתן בינה בלבי כי מעתה חדל להיות לי ארח כנער, לא נער אנכי כי אם איש ישראל ! היום הזה יביאני במסרת ברית ה' וירכסני בקרסי קדש אל התורה ואל המצוה ! היום הזה קדש לה', מקרא קדש אקראהו הקדישני ואִקָדש ! עתה ארומם עתה אנשא להיות עבד ה' לשמור מצותיו ולעבדו בכל לבבי. זלעפות קדש יתרוצצו בחֻבִּי וכבוד ה' מלא כל בתי נפשי. כל רעיון חול וכל מזמות הבל כלה גרש גרשתי היום מלבי. היום אבוא אל הקדש פנימה, אל משכן העדות מקדש דת ישראל, אשתחוה ואכרעה ברך לפני אדון כל היצור כי הביאני עד הלום; ולימים יֻצָרו אני תפלה: "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי". ואתה אדוני אבי אשר הכינות את לבבי עד כה אל ה' ואל תורתו, ואשר עוד תכין לבי ועוד ידך נטויה, תהי משכרתך שלמה מעם ה' אשר הבאתני לחסות תחת כנפיו, וכאשר ששת עמי משוש ביום לדתי, כן תשיש עלי במלאת לי שנת השבעים לימי חיי, ותספור לי עליהם עוד שלש עשרה שנה כיום הזה, לא תבוש אבי ופניך לא יחורו כל ימי חייך, בראותך ילדיך יקדישו את שם ה' ואת אלהי ישראל יעריצו, ובתוכם גם אני בנך ...
עד כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה