לח.
מחותני יְקַר היקרים !
דבריו האחדים מן ... באוני אתמול לשמחת לבבי. גם מבלי אשר יגיד אדוני, אדע כי רק מאשר לא הרשתהו עתו קצרו אמרותיו והיו דבריו מעטים, הטרם אדע את אהבתו העזה אלי ? אותות אהבתו הרבים והעצומים אשר עד כה, המופתים הגדולים והנאמנים ההם דים לגדור בעד כל שפק ותפונה, לבל יתפרצו בלבי פנימה לחשוב דבר מר, כי רפתה אהבתו ולבו הסב אחורנית. ואף גם זאת ! כי אין ספורות לדבריו, עולם מלא אראה בם וספרים רבים אקרא, כל אות מאמר וכל מלה ספר, אין סוף לכתיבתו ואין קץ לקריאתי ! ומי זה יכזיבני, הלא אחרי אכלי דבריו שבעי דיי, נותרו עוד לאכלם פעם שני ושלישי, גם עתה אוכלם ואשבע ואותיר; וממולו אני, גם אם ארבה דברים כעפרות תבל וצאצאי עטי כחול הים, לא אשביע את הקורא רצון, ותהי נא קרבתו מחסי, צנה וסוחרה אהבתו, לבל יפגיעני בבקרת ובמשפט עוז, עטי עוטה ידידותו כשלמה, ושבט בקרת אל עצמו לא יגע, ובבשרו לא ישרוט שרטת. – אחלי ! ינופף מחותני ידו במועד מועדים לענג נפשי ענג בלי מְצָרִים, בדבריו הערבים ומשיבים נפש, אף כי בידי אין כל מאומה להשיב לו גמול, בלתי להודיע כי חשקה נפשי בתורה, בחכמה, ובמלאכת סופרים. זה מקרוב החלותי להתלמד שפת אשכנז, ויקל עלי ראשית למודה משפת רוסיא, בגלל ידיעת לשון רוסיא אשר קניתי לי כבר, כי שפה אחת עוזרת לשניה, אקוה כי בימים לא כבירים תעוז ידי לערוך לכבודו שתים ושלש דלתות בשפה ההיא, הלא לרצון יהיו לאדוני ולכבוד לבנו החדש ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה