יח.
אבי צור ישעי !
הנני בא להראותך אבי עטרת ראשי, כי למן היום נטשת עזבת עירך, אינני נטוש ונעזב לנפשי, שויתי פניך לנגדי תמיד וכאלו עיניך נכחי יביטו, לבלתי סור מן המצוה אשר צויתני ימין ושמאול. כמחט מורה השעות יסוב במעגלה על לוח השעות תמיד, לא ייעף ולא ייגע, לא יכהה ולא ירוץ לא יחליף מהלכו ולא ימיר דתו, ולמקום שיהלך שם הוא שב ללכת; כן גם אנכי תמיד וכן אסבב עתותי בלכתי יום יום, אשכימה בבקר בראש השעה השביעית, וארחץ ואסוך ואלבש מדי ואשתה עלי־סינים עד השעה השמינית, ואחר אלכה אל מקדש־אל ואתפלל ואשובה עד התשיעית, ועד מחציתה אוכל פת־שחר, ואז יבוא אלי המורה לתלמוד ואהגה עמו בעיון ובשום לב, תלמוד ומפרשיו עד הצהרים, ואחר יבואו המורים לשפת רוסיא ואשכנז בשעות שתים חליפות, ואחריהם בשעה השלישית אחר הצהרים אהגה לבדי, אשוב על למוד תנ"ך ואבינה בספרים שחברו על טהרת לשון הקדש, ומהשלישית עד הרביעית אוכל לחם הצהרים, ומאז עד עלות המנחה הנני בודד במועדי, בעת ההיא אכין לי את הלמודים והשעורים ליום המחרת אשר ערכו ושערו לי המורים לתלמוד וללשונות רוסיא ואשכנז, בעת ההיא אֹחזה עט אערכה מערכי לבבי ואשפכה הגות רוחי על ספר, אף אריק משפה אל שפה מרוסיא לאשכנז ומאשכנז לרוסיא ומשתיהן לעברית, ואחר אתפלל תפלת המנחה ואלכה לשוח לשאוף רוח צח עד הנשף, ובשובי הביתה אתפלל תפלת ערבית ואוכל לחם הערבים, ואבלה שעה אחת בחכמת החשבון ואישן. כה יעשה בנך כל הימים, כה מדודות ומשֻׁעָרות שעותיו, וכן יסוב ויקיף את מעגל עתותיו יום יום באין הבדל, כאשר חִלְקַתה ידך לי, את עבודתי בקו, והיה אמונת עתי חסן ישועות חכמה ודעת. והדברים האלה אחשוב כי אינם להג הרבה יגיעת בשר בעיניך ולא הלאיתיך בהם, ועם כל המון העסקים הממלאים את כל בתי נפשך עד אפס מקום, לא יאמר מכתבי צר לי המקום, עוד ימצאו דברי אלה מקום רחב ידים ומצע להשתרע בלבבך, עוד ישבו בראש כלם, כי למי אתה עמל ? ואל מה אתה נושא את נפשך ? אם לא לשלמות בניך ולכשרונות רוחם וכל בהם חיי רוחך. על כן ידיעת שקידתי בלמודים תשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך תחליץ.
ומבלעדי זאת שלום לכלנו, עלזים ושמחים אנחנו למכתביך שלום, וכבני צאן נדלג לקראת ציר בית־הרצים. נושא המכתבים, כי יבוא אל הבית, ומהידים הרבות אשר פורשים כלנו לקבל מכתבך, יעמוד האיש כמתעתע, מבלי דעת אל מי יתננו, עד כי נרוץ אל הורתנו באשר היא שם, ונגיד לה "האח ! באה אגרת שלומים מאבינו" ! כה רבתה עליצות נפשנו, כה גדלה שמחתנו על יקרת מכתבך ועל בשורת שלומך. – ואתה אבינו ! הפלא חסדך עמנו לשלוח לנו את האיש העתי מבית הרצים בכל פאסט ופאסט, שלח לנו את המלאך הזה אשר ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, שלח לנו אור וחיים, ענג ושעשועים, חמדה ונעימות, שמחת עולם ומשוש דור ודור ! שלח לנו שפה אחת ודברים אחדים, ואזנינו תקשבנה קשב רב, כי כלתה לך רוח בניך, וביניהם אני בנך עבדך ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה